יום רביעי, 26 במאי 2010

אולי היה שם עיתונאי

ראשית אני מצטער על כך שלא כתבתי לפני ערב שבועות, אבל אחרי שבועיים זה יותר טוב מאחרי חודש, לא?
ובכלל, עוד מעט נגמרת שנת הלימודים המאוד עמוסה שהייתה לי, ועוד מעט נגמר גם הסיפור הזה שאני מספר מתחילת החורף כמדומני.
כך שהקיץ עתיד להביא עמו הפתעות ושינויים מרעננים בבלוג. צפו להתפתחויות.
אבל היינו בכך שעזבתי את וועידת התנועה עצוב. עצוב אבל לא חשבתי שכל העניין יתפוצץ לי בפרצוף מהר כמו שאכן היה.
כי יום אחרי וועידת התנועה התקשר אלי מליפי בהנהלת המכינה ושאל אותי אם יצאתי מדעתי סופית.
אמרתי לו שלא, והוא אמר שY סיפרה לXו X סיפרה לאמא שלה, ומשם העניין התגלגל וכולם בפניקה.
ממה היו בפניקה, אני באמת לא יודע, אבל האמת היא שגם אני נלחצתי, וגם הייתי מאוד עצוב. אחרי הכל לא רציתי לגרום לX צער או מתח.
אז דבר ראשון התקשרתי לאחראי על לימודי הרבנות בהיברו יוניון קולג'.
הוא דווקא נשמע מעודד, ואמר שלפני השיחה של אות היום לא נשמעתי לו כאילו אני מבין את חומרת מעשיי, ועכשיו יש לי סיכוי אמתי לחזרה בתשובה.
אחרי יומיים הוא הודיע לי שיהיה עלי לעזוב את לימודי בהיברו יוניון קולג'. לא שאלתי למה בדיוק, כי הרגשתי כל-כך נורא עם עצמי ובכלל, שרק רציתי כבר להתנתק מכל זה.
בכל מקרה באותה שיחה הוא גם אמר לי שמה שמדאיג אותו זה שאולי היה שם עיתונאי, והוא שמע וראה הכל.
עם מעט השפיות שעוד הייתה לי באותם ימים שאלתי אותו: "ראה ושמע מה? שדיברתי עם Y על X?" זה לא בדיוק פלילי!"
הוא אמר לי בתגובה : "תראה, אנחנו רפורמים מחפשים אותנו."
חודש ימים אחרי זה קיבלתי מכתב מהיברו יוניון קולג'. היה כתוב בו שלא אמשיך את לימודי הרבנות בשנה הבאה. לא הייתה כל סיבה לעניין.
עד היום אני לא בדיוק מבין את הסיבה.
כלומר אני מבין את חוסר הנעימות של הקולג', אבל לא את המדיניות שלו.
עוד על כך בשבוע הבא.

יום שני, 10 במאי 2010

וועידת התנועה

ראשית סליחה על כך שזמן רב לא כתבתי כאן. מחד גיסא זה משקף את מצב המתח הנפשי שהייתי שרוי בו כמעט בדיוק לפני ארבע שנים, מאידך גיסא זה לא יפה לא לכתוב בבלוג זמן רב כל-כך ולהשאיר אתכם, קוראי היקרים, במתח. ומצד שלישי הייתי מאוד עסוק בעניינים לימודיים וכולי תקווה שתוך מספר שנים יתבהר שחשיבותם הייתה גבוהה.
אני מקווה שתסלחו לי.
ובכן בוועידת התנועה לפני ארבע שנים הייתי אמור להעביר שיעור על השיר "אסדר לסעודתא", כדרך לדון על שבת ומשפחה.
ידעתי שגם X תהיה בוועידת התנועה, כי שנתיים לפני כן אני הוא זה שהחליט שחברי המכינה עוזרים בוועידת התנועה (למיטב ידיעתי כך יהיה גם השנה)
התרגשתי מאוד, כי בעצם לא דיברתי אתה כמעט חודשיים. הייתי מאוד מאוהב בה, ועשיתי את כל שיכולתי לע מנת להיראות טוב. רצתי, רזיתי, קניתי בגדים חגיגיים וכו'.
בשבת בבוקר 20 במאי 2006 דרכתי בכניסה לחדר האוכל של שפיים, וX במלוא הדרה הופיעה מולי. שאלתי אותה אם אני יכול לדבר אתה והיא אמרה חכה לי, ונכנסה לשירותים. אחרי כן אמרה לי שלא תוכל לדבר אתי היום.
נתתי את ההרצאה, היה ממש בסדר, ואז התחלתי לדבר עם Y שגם היא הייתה במכינה. היא הציעה שאוכל עם כולם בחדר האוכל. וכך היה. X ישבה מולי והתנהגה בצורה מוזרה
בסוף הארוחה דיברתי עם Y, שהייתה חברה טובה של X, ואמרתי לה שאני אוהב את X. היא אמרה ש X לא מעוניינת בי, ואין לי מה לאמר לה את זה.
הייתי מאוד עצוב, והלכתי לדרכי.
בסוף השיחה אמרתי לY שכנראה לא אדבר עם X, והיא אמרה שאם אני לא אדבר אתה, גם היא לא תדבר אתה.
האם כך היה?
אני מקווה שאכתוב שוב בנושא לפני ערב שבועות.

הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...