יום חמישי, 20 ביוני 2019

כיף להיות יהודי בארץ ישראל - המקרה של חג השבועות



שבועות

לחג שבועות יש כמה שמות, שניים מהם:חג הביכורים

חג מתן תורה
חג הביכורים

מובן שכאשר יהודי אינו חי בארץ ישראל, הוא לא מרגיש את זרימת הזמן הישראלית, ואת ההבדלים הניכרים בין השעורה המבשילה בראשית ניסן בנגב, ובין הענבים המבשילים בקיץ ובסתיו בגולן ובגליל העליון.
כאשר המשנה מנסה לקבוע גדרות לביכורים, היא מסבירה גם את התהליך שהחקלאי אמור לעבור בזמן הבשלת הפרות או הזרעים המוקדשים לביכורים, וגם לקבוע גדרות בזמן לכך. היא קובעת כי ניתן להביא ביכורים מחג השבועות ועד לחג הסוכות. כלומר בעצם השם של חג השבועות לא צריך להיות חג הביכורים, אלא חג ראשית הביכורים.

חג מתן תורה
הקשר בין חג הביכורים ובין חג מתן תורה היה נפוץ כבר בימי הבית שני, ועד היום חג השבועות מציין את שניהם. הביכורים הם אירוע חקלאי החוזר מדי שנה, ואילו מתן תורה מאז ומתמיד נתפש כאירוע חד פעמי דרמטי, שיש לו השלכות נצחיות.
היום היהדות הרבנית חוגגת את חג השבועות בו' סיון. גרסאות אחרות של היהדות חגגו, וחוגגות אותו בזמנים אחרים.
כל הויכוח נסוב על הפסוק: 'וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃'

לדעת היהדות הרבנית השבת היא החג הראשון של פסח.
לדעת הבייתוסים והקראים הכוונה היא לשבת חול המועד פסח.
לדעת ביתא ישראל הכוונה היא ממרחת שביעי של פסח.
לדעת ספר היובלים (של כת מדבר יהודה) מדובר בשבת שלאחר שביעי של פסח.

נציין רק כי לשיטת ספר היובלים כל חגי ישראל חלים בימים קבועים בשבוע. חג הפסח חל תמיד ביום ד', וכך לפי שיטה זו חג השבועות יחול תמיד ביום א', ותמיד בטו' בסיון, כלומר באמצע החודש.
נשים לב שרוב החגים היהודיים (סוכות, טו בשבט, פורים ופסח) חלים בטו' בחודש.
אבל חג השבועות הוא גם חג מתן תורה, אז איך מצדיקים זאת בעלי ספר היובלים?
'ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו, וידבר אל משה לאמור. 'עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שני לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'.
ספר היובלים א ב'
זו כמובן לא גרסת המקרא לסיפור הזה, ולכן ניתן להניח שהיו לכת מדבר יהודה גרסאות אחרות במקצת לספר בראשית וספר שמות.
ומאידך גיסא, איך מצדיק התלמוד את התארוך שלנו לחג השבועות?
'רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי'
שבת פח עא
איזה בלגן!
כלומר ניתן אולי לאמר שריבוי השיטות לזמן מתן התורה המתבטא בהיסטוריה ובהווה של ארץ ישראל מבטא גם את גיוון הזמנים של הביכורים, ומאפשר לנו להבין את החשיבות של הזמן בדרכים שונות. גיוון זה לא התאפשר באף אחד מן המקומות שבו חיו וחיים יהודים מלבד ארץ ישראל.
כיף להיות יהודי בארץ ישראל!




יום שני, 17 ביוני 2019

מכתב נוסף לגלי צה"ל


עבור מפקד גלי צהל, מר שמעון אלקבץ,

העתק: מועצת העיתונות

מכובדי,

לפני מספר שבועות, ובעקבות דבריה של עירית לינור על הח"כ הנבחר איימן עודה, פניתי אל מערכת המילה האחרונה, בנדון זה, ונעניתי כי דבריה של לינור מייצגים את דעתה האישית. כן ענתה לי הגברת לינור כי לדעתה האישית חבר הכנסת הנבחר הוא טרוריסט, ולכן דבריה היו מוצדקים.

לדעתי דבריה של לינור הם בגין העלבת עובד ציבור. וכן, הדעות המובעות בתוכנית המילה האחרונה מייצגות אך ורק את הצד הימני של המפה הפוליטית בישראל.

לעניות דעתי זו בעייה, שכן תחנת רדיו שמדברת בשם צבא העם אמורה לייצג בצורה הוגנת את כלל הדעות בעם.

בלב כבד קראתי את הכתבה שהתפרסמה אודות ירון דקל במוסף הארץ האחרון. מן הכתבה עולה הן שדקל פעל על מנת להוסיף תכנים ימניים או אוהדים לימין לתוכניות שונות, ובכלל זה לתוכנית של ערן סבג, וכן שפעל על מנת שרעיית ראש הממשלה תקבל זמן אוויר כדי שלתחנה יהיו אוהדים במשפחת השלטון.

ואני שואל, האם חוסר האיזון של התחנה מקובל עליך? האם חשוב יותר לקבל את אהדת השלטון, או להוות אמצעי תקשורת הוגן?


בברכה,

אורי מאיר

מורה למתמטיקה

נ.ב. את המכתב פרסמתי גם בבלוג 'מגיבים לתקשורת' , כאן מימין. מעכשיו אפרסם מכתבים לתקשורת שם...




יום שבת, 15 ביוני 2019

תשובתה של שלי יחימוביץ'


שלום אורי,



תודה רבה על המייל ששלחת לחה"כ שלי יחימוביץ.

כל הכבוד, ויישר כוח, על תרומתך לקמפיין שלנו ברשתות החברתיות.

שיהיה לך בהצלחה וירבו העוקבים אחריך. והעקר שתשפיע.



באשר להצדקת המו"מ של אבי גבאי (ללא התייעצות עם חבריו במפלגה),

כאן חה"כ לא תסכים אתך. אז אנחנו מדברים על חלב שנשפך, אבל עשה הרבה נזק בדרך.



בברכה,

גדעון אשל,

מתנדב בלשכת חה"כ שלי יחימוביץ.



יום שני, 10 ביוני 2019

ביקורת ספר - המורה לעברית מאת מאיה ערד




וואו. כמה זמן לא קראתי ספר! המון.. לא נעים לי לומר כמה המון, ויוליסס לא נחשב...
בכל אופן לא קראתי את כל מה שמאיה ערד כתבה, אבל בהחלט קראתי משהו. "מקום אחר ועיר זרה" היה רומן מפתיע ומרענן, שדומה בצורה יוצאת דופן לחיים של מישהי שאני מכיר. "אומן הסיפור הקצר" בהחלט היה ספר טוב, אבל הרגיז אותי בגלל היחס שלו לעיר באר שבע, גם אם זה בעצם היחס של אחת מהדמויות בסיפור. "מקום הטעם" שערד כתבה עם בן זוגה רויאל נץ, הוא ספר ביקורת מבריק!
בכל אופן אני שמח לדווח שקראתי את הספר תוך פחות מעשרים וארבע שעות, הספר הוא לדעתי יצירת מופת!
הנה תמצית הספר מאתר עברית:

והנה כמה קישורים לביקורות:


עד כמה שהבנתי כל שלוש הביקורות טוענות כי ערד מזלזלת בדמויות שלה, שהיא צינית, אכזרית, מלגלגת ואפילו סדיסטית. על כל הפשעים הללו אמורה לכסות איכות הכתיבה.
אני לא חולק על הביקורות בנוגע לאיכות הכתיבה. כך למשל נפתח הספר:


It wasn’t a very good time for Hebrew.
היא גמרה להקליד את המילים שהתרוצצו בתוכה משך שבועות. עכשיו הביטה בהן ולא הייתה מרוצה. זה בסדר? ככה כותבים?
It was not a very good time for Hebrew, ניסתה שוב. עכשיו הייתה מבולבלת ולא יכלה להחליט. מה יותר טוב? איך אומרים? כמעט ארבעים וחמש שנה היא חיה כאן ועדיין היא לא יכולה לכתוב משפט פשוט. 


ככה פשוט. (סליחה על זה, אבל הייתי חייב לצחוק על אלדד יניב בדרך, כי גם אני מרושע).
וברצינות. יש לנו מורה לעברית, שחושבת איך לכתוב על הוראת העברית באנגלית. המלים אולי פשוטות, גם בעברית וגם באנגלית, אבל כל מילה היא כמו תו מדויק ביותר!
קחו את המילה 'יכלה' (שורה רביעית). הרי ברור שערד יודעת שיש לומר 'יכולה הייתה'. היא גם יודעת שהדמות שלה יודעת את זה, כי היא מורה לעברית. אבל השימוש במילה הוא מדויק כי הוא מבטא את שפת החשיבה האינטימית של המורה לעברית.
הרי ברור שבסביבה החברתית של ערד, המורה לעברית היא טיפוס מאוס ובלוי, ומי שמגיע לו כל קרדיט הוא הפרופסור יועד ברגמן הררי. ובכל זאת ערד יוצרת כאן אמפתיה דווקא אל השולי, הנידח, המהוה, ומצליחה להראות לנו את הגיחוך והרשעות דווקא של מי שקרובים אליה גם חברתית וגם אידיאולוגית.
אני חושב שזו יצירת מופת!
נ.ב., אשמח מאוד לכל תגובה, אבל בפרט אשמח לתגובות מאחי אנשי המדע הבדיוני והפנטזיה. 
האם הסיפור השלישי הוא שלנו?



יום חמישי, 6 ביוני 2019

תמונות עיד אל פטר


בשנים האחרונות אני נחשף ללא מעט גרפיקה מוסלמית, אבל התמונות שקיבלתי ושראיתי לעיד אל פטר השנה, היו חמודות במיוחד...


תוצאת תמונה עבור ‪eid ul fitr‬‏


זה רק אני, או שיש בתמונות הללו משהו מעודד?


יום שני, 3 ביוני 2019

מכתב לשלי יחימוביץ'


את המכתב שכאן למטה, שלחתי לשלי יחימוביץ' אתמול בערב:


2.6.2019
עבור חברת הכנסת שלי יחימוביץ',
מכובדתי,
אני שמח לומר כי בימים האחרונים פתחתי חשבון טוויטר, וכבר יש לי מספר עוקבים!
כחבר פעיל במפלגת העבודה (התפקדתי בזכותך!) חשבתי בעיקר להקדיש את עתותיי ברשת חברתית זו, למאבק באנשי ימין, ואכן אני עוקב אחרי כמה עשרות מהם, ומגיב לעתים קרובות.
הבוקר ראיתי כי כתבת בטוויטר: "הנסיון להתנער מחרפת המו"מ הסודי המביש עם ביבי ע״י שקרים כאילו גם ח״כים אחרים ״שקלו״, הוא עלוב. אני עניתי ״לא״ מיידי ומוחלט, ובטוחה שגם חברי. הרקורד שלי בעניין די מספק. נימקתי מוסרית, פוליטית, ומתחתי ביקורת אישית נוקבת בפניו של המציע על החוצפה שבלקושש לעצמו תיק בכיר מתוך ההריסות."
אין לי ספק שאכן ענית לא להצעה להצטרף לממשלה, אבל אני חושב שטוב עשה אבי גבאי ששקל את ההצעה לפני שגם הוא סרב לה, וזאת לפחות משלושה טעמים:
א) גם את טענת (ובצדק רב!) כי מערכת בחירות נוספת היא הפקרות ציבורית, הן מבחינה נורמטיבית, והן מבחינה תקציבית – לפיכך ראוי היה לעשות מאמצים כנים להימנע מכך.
ב) אם יש למפלגת העבודה אידיאולוגיה ודרך למימוש האידיאולוגיה (ואני מניח שתסכימי שיש), ואם את מאמינה שניתן לממש אידיאולוגיה זו טוב יותר מספסלי הממשלה (ואני מניח שתסכימי גם לזאת) -ראוי היה לנסות לממש את דרכנו מספסלי הממשלה.
ג) לצערי הרב (ואני מניח שגם לצערך) ראש ממשלת ישראל משסה ללא הרף, זה כעשור, את השבטים השונים של העם היושב בציון אלה כנגד אלה. לטעמי, דווקא משום כך ראוי היה להראות שאנחנו לא פוסלים אותו כאדם וכפוליטיקאי, כדי להראות שדווקא לנו כן חשובה האחדות בעם!
למרות כל האמור לעיל, ובלי קשר, אני חושב שאבי גבאי כשל במילוי התפקיד העיקרי שהוא התיימר לבצע, ולפיכך הוא צריך לפנות את מקומו, אך אני חושב שהוא צריך לעשות זאת ברוח חברית ואוהדת, רוח שחסרה לצערי במפלגתנו, ולטעמי רק היא באמת יכולה לקדם אותנו.
כיוון שאני סבור שגבאי אכן יפנה את מקומו לחבר או חברה טובים ממנו, ראוי שנלמד לא לסנדל את עצמנו להבא, ולתת גיבוי לכל מנהיגה שתיבחר!
אני מקווה שבמוצאי יום ירושלים יקוים בנו הכתוב: "כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים"!

בברכה,
אורי מאיר,
מורה למתמטיקה.


אם וכאשר אקבל תשובה, אני מבטיח לעדכן...

יום ראשון, 2 ביוני 2019

שיר ליום ירושלים - מעל פסגת הר הצופים


בימים אלה של פלגנות, אני חושב שזה השיר המתאים והנכון, לירושלים ובכלל...

מילים: אביגדור המאירי
לחן: סטניסלב מוניושקו
כתיבה: 1928

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!

בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!

עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,
זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל
נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם
בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!


עשן הזמן עולה אל התקרה - פוסט סיום

בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007. בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007. נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים ש...