אז ככה...
ביום ששי שעבר, ה-20 בנובמבר, היה טקס הסמכה של התוכנית הישראלית לרבנות של היברו יוניון קולג'.
כלומר הוסמכו שישה רבנים רפורמיים, המצפים לשיבוץ בתנועה ליהדות מתקדמת.
מה אכפת לי מכל זה? אתם שואלים את עצמכם, ובכן, מתוך השישה שהוסמכו שיום ששי שעבר, שלושה למדו ביחד אתי.
כן כן, אני למדתי להיות רב רפורמי. למדתי שנה אחת בלבד, ואז הועפתי, או הורחקתי מלימודי הרבנות. הרבה זמן חשבתי אם ואיך לספר את כל הסיפור הזה, ועכשיו, אחרי שחברי לספסל הלימודים הוסמכו בשעה טובה, החלטתי לספר את הסיפור שלי.
היינו תשעה תלמידים, ושלושה הוסמכו בשבוע שעבר, כך שאני לא היחיד שלא סיים את התוכנית בזמן, או לא בכלל, אבל כאן אספר רק את הסיפור שלי. זהו סיפור ארוך, ולכן אביא אותו במספר פרקים, אני מקווה שכל קוראי הנאמנים יתאזרו בסבלנות, וישמעו את הסיפור עד סופו הטרגי, או הקומי, תלוי בנקודת ההשקפה.
נ.ב. גם אני לא ממש הוזמנתי לטקס, וכמו שאתם יכולים לראות אם תקליקו על הלינק שבכותרת, גם התנועה ליהדות מתקדמת לא פרסמה את העניין. למה? אין לי מושג, אני לא כל-כך מדבר איתם בימים אלה...