יום ראשון, 20 בנובמבר 2022

עשן הזמן עולה אל התקרה - פוסט סיום

בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007.

בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007.

נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים של עשן הזמן, להדפיס קובץ של סיפורים קצרים. אמרתי לו שיש לי כבר ארבעה סיפורים קצרים, ושאכתוב סיפור חמישי, שייקרא עשן הזמן, ואז הוא יוכל למכור אותו רק בחנות שלו, וזה יהיה מעולה.

צחי השיב לי שלא כדאי לי לעשות את זה. הוא אמר לי: "כתוב ספר סיפורים קצרים, קרא לו איך שאתה רוצה, ונמכור אותו גם כאן." זו הייתה ההתחלה של הספר 'כתר מלכות', וגם בכלל, של כל ההוצאה לאור שלי - רסיס נהרה.

את דויד פרץ הכרתי קצת קודם, בסדנה של אתגר קרת. התווכחנו על מהו רזוננס. את יעל, רעייתי, הכרתי קצת אחר כך, היא הכירה את ענת, אשתו של דויד, עוד הרבה קודם, במעונות של בן גוריון. כך שפעם, בהחלט היינו חלק מאיזושהי סצנה באר שבעית, אך לא עוד.

עזבנו את באר שבע לפני קצת יותר משנתיים, עזבנו את הדרום לפני קצת יותר מארבעה חודשים, אבל עשן הזמן עדיין ממשיך לעלות אל התקרה. ב'עשן הזמן', ובמקומות אחרים.

נ.ב. שאר מעשי גבורתי מופיעים בבלוג: 'מחשבות גליליות'



עשן הזמן עולה אל התקרה - פוסט סיום

בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007. בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007. נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים ש...