פעם לא הייתי חלק שני: מילואים בבקעה

מה שיוצא מכל מה שכתבתי בשבוע שעבר הוא שבעצם,במהלך כל שירותי הסדיר בצה"ל, לא הייתי אפילו פעם אחת מש"ק מודיעין, שזה המקצוע הצבאי שלי.
נותרה לי אם כן רק תקווה עמומה, לממש את עצמי כמש"ק מודיעין במילואים.
האמת היא שבמשך כמה שנים עשיתי מילואים בבקעה, כמעט תמיד באוגוסט.
זה היה לא רע כל-כך. היה לנו מזגן בחדר, היה לנו מזגן במבצעים, שזה איפה שהייתי והכל היה טוב.
אבל אז, הנשים גרמו לי להיות מובטל.
אומרים שבכל המאה העשרים הנשים קיבלו עבודות (כפקידות ומזכירות), והגברים איבדו עבודות (כסבלים ומלגזנים). אותו דבר קרה לי.
הסמבציות הסדירות החליפו אותי.
פעם אחת הייתי טבח. האוכל דווקא היה ממש בסדר, אבל לא היה מספיק בשר בשבת, והאש של הגז כבתה, ואחינו חובשי הכיפה לא הסכימו שנדליק את האש של החמין מחדש.
אז לא היה מה לאכול. המג"ד התעצבן, ואמר שהאוכל גובל בתקלה מבצעית.
אחרי זה גם לא הייתי יותר טבח.