יום שבת, 31 באוגוסט 2019

יותר מדרך אחת - הראיות על ביקורת המקרא





הערה: סדרת הפוסטים 'יותר מדרך אחת' התחילה בתור תגובה מתמשכת לספרו של דר' מיכה גודמן 'חזרה בלי תשובה'. בעקבות שיחות עם חברי תמיר מנצור החלטתי לפרוש את דברי מכאן ואילך בפני עצמם ולא כהתייחסות לספר.

ראשית 
לפני כשערים שנה התפרסה בעיתון הארץ (אז עוד קראתי עיתונים מעל נייר...) כתבה בשם -התנ"ך - אין ממצאים בשטח. אני זוכר שקראתי את הכתבה בעניין רב, והיא הדריכה את מנוחתי. אני מאוד אוהב תנך, ומגיל צעיר קראתי גם ספרי ארכיאולוגיה שניסו להסביר את התנך. הייתכן שכולם שגו? אני חושב שניתן לאמר בקלות שזה הנושא העסיק אותי בענייני יהדות בצורה האינטנסיבית ביותר בעשרים השנים האחרונות. התחלתי בתור 'מקסימליסט', והיום אני די 'מינימליסט'. כלומר אני חושב שרבות מהעובדות המופיעות בתנך אינן עובדות היסטוריות, ובפרט בכל מה שנוגע לסדר האירועים מבריאת העולם ועד לפחות התפצלות המלוכה. יתרה מזאת, אני חושב שדווקא העובדה הזאת, כלומר שהתנך בחלקים רבים הוא לא ספר היסטוריה, היא עובדה מאוד מעודדת, על כך אפרט בהמשך. היום אני רק רוצה להציג את הראיות שגורמות לי לחשוב כך.

מי כתב את התנך
מי כתב את התנך הוא ספר מאת ריצ'רד פרידמן שיצא לאור בישראל בשנת 1995. אני חושב שקראתי אותו רק בשנת 2001 או 2002. אז חשבתי שהוא ספר מאוד טוב שהצליח להסביר בצורה נהירה וטובה את 'תורת התעודות' תורה מן המאה ה-19 הטוענת כי ניתן לחלק את ספר התנ"ך לארבעה מקורות E,J P ו-D. וכן R שערך את כולם ביחד. היום הספר נראה מעט מיושן, ובפרט קשה לי היום לחשוב שיש כותב אחד ל-D למשל...
בכל זאת אני זוכר לספר 'חסד נעורים' ובפרט הדגמה מרשימה של הפרק על נח, המחולק לשני מקורות. הכל מסתדר, כלומר ממש ניתן לראות איך שני מקורות שונים כתבו סיפורים דומים, כל אחד הגיוני בפני עצמו, ועורך מאוחר יותר חיבר ביניהם.
מסיבות שונות (כמו זכויות יוצרים) אני לא מביא את ההדגמה הזאת , אז אם זה מעניין, רכשו את הספר!

ארץ העברים
ארץ העברים הוא בלוג (מעניין מאוד) בהעוסק בענייני יהדות, אמונה, פוליטיקה ועוד. בפוסט משנת 2014 מראה המחבר את הסתירות הרבות שבסיפור מתן תורה. לדעת המחבר, שהוא ללא ספק איש שומר מצוות, מספיק הקטע הזה לבדו כדי להראות שהתורה לא ניתנה מן השמיים. גם המחבר הוא אופטימי ביחס למסקנה זו, ואומר שהכרה בעובדה הזאת עשויה להביא לשיתוף פעולה טוב יותר בין חילוניים ודתיים.

גן הקיפוד הוורוד
מצאתי את המאמר הזה כשחיפשתי חומר עכשיו לקראת הפוסט הנוכחי. גן הקיפוד הוורוד הוא משל של כותב הפוסט על מה נמצא ולא נמצא מתוך הטענות של התנך. אני יודע שהרשימה עלולה להיראות מרתיעה, וכי המטרה של הכותב היא התנגחות, ובכל זאת היא מאירת עיניים בעיני. גן הקיפוד הוורוד חלק ב'.

ישראל פינקלשטיין
אני אוהב את ישראל פינקלשטיין. הוא נראה לי איש נחמד. אבל יותר מכל אני אוהב את חריצותו הבלתי נלאית, ואת רצונו הכן לא רק לסתור את הסיפור המקראי, אלא גם להגיע להבנה אמתית של 'מה באמת התרחש' בתקופת התנך. הנה מספר עשרות הרצאות.

ישראל קנוהל 
ישראל קנוהל הוא חוקר מקרא שומר מצוות שבסדרת ספרים מבריקים הציג את התזות שלו לגבי ראשית ישראל מתוך חקר של התעודות בלבד, ללא ארכיאולוגיה כמעט. אני חושב שמדובר בהישג אינטלקטואלי נדיר! ממליץ בחום ובעיקר על ספרו האחרון- איך נולד התנך!

אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ'
אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ' שנים אנשי רוח משכמם ומעלה. בשנת 2005 הם כתבו ספר שנקרא 'לא כך כתוב בתנך' המציג כמה גרסאות שונות לסיפורי תנך ידועים. שניהם ממשיכים לעסוק בנושאים אלה ודומיהם, אך הם אינם מציגים תזה שיטתית, אלא מתענגים על הגיוון התנכי, וגם התלמודי וכו'.








יום שבת, 10 באוגוסט 2019

יותר מדרך אחת: על תורת האבולוציה




כדי לכתוב על תורת האבולוציה בצורה משכנעת, קראתי קצת ספרות עכשווית (מהאינטרנט). נראה שעדיין הספר של ריצ'רד דוקינס הוא הספר הטוב ביותר שנכתב ל'אנשים מן השורה' בנושא. כתבתי עליו ביקורת בעבר, ועכשיו אני מצטט ממנה ומרחיב בקטעים הרלוונטיים.
הגדולה של הספר של דוקינס היא שהוא מסביר מייד בראשיתו כי השם (באנגלית) 'תיאוריית האבולוציה' הוא שם מטעה, שכן תורת האבולוציה (בעברית זה נשמע יותר טוב), היא תיאוריה מדעית מוצקה מאוד המגובה בהררי ראיות. כל אחד מהפרקים בספר עוסק באחת מן הראיות הללו, ולעניות דעתי כל אחת מן הראיות היא משכנעת בנפרד, כלומר כל אחת מהן לבדה מספיקה כדי לאשש את התיאוריה בעיני:

הפרק הראשון מסביר כי האבולוציה היא תיאוריה יציבה – עובדה.
הפרק השני מביא ראיות לחיזוק האבולוציה מתחום הרביה הסלקטיבית של בהמות וחיות בית - כלומר בני אדם ידעו ויודעים לחולל אבולוציה. דוגמה נחמדה נמצאת דווקא בספר בראשית (יעקב אבינו וסיפור הכבשים העקודים והטלואים).
הפרק השלישי עוסק בראיות לאבולוציה מתחום הפיזיקה הגרעינית והתיארוך הרדיואקטיבי- כלומר עצם העובדה שכדור הארץ הוא עתיק, מה שניתן לתמוך על ידי הפיזיקה הגרעינית, היא כבר ראייה חזקה לאבולוציה.
הפרק הרביעי מדבר על גיאולוגיה ועל גילו של כדור הארץ- כנ"ל ניתן לתמוך את תורת האבולוציה מכל מה שידוע לנו על גיאולוגיה, שמגובה גם כן בידע שלנו מתחומי הפיזיקה והכימיה.
הפרק החמישי דן במקרים בהם חלה אבולוציה מהירה שתועדה על ידי ביולוגים בזמן התרחשותה.
הפרק הששי דן ב’חתיכות החסרות’. דוקינס טוען שאין לנו שום זכות לצפות ל’חתיכות חסרות’ (כמו הדג בעל ארבע הרגליים), אבל שבכל זאת ניתן למצוא הרבה דוגמאות כאלה, הן מאובנות, והן חיות.
הפרק השביעי עוסק באבולוציה אנושית ובעובדה שגם כאן לא חסר דבר בתחום המאובנים.
הפרק השמיני עוסק בהתפתחות העובר בזמן ההריון, וההקבלה של זאת לאבולוציה הכללית.
הפרק התשיעי עוסק בנדידת יבשות – הקרבה הביולוגית בין שני עברי ה’תהום’.
הפרק העשירי עוסק בנקודות משותפות בין חיות שונות – הומולוגיה. כמובן שאם למשל ניתן למוא אצבעות בכנף העטלף, ואנחנו יודעים שהעטלף הוא יונק, אז זה מחזק את תורת האבולוציה שגם מבנה האצבעות ביד דומה.
הפרק האחד עשר עוסק ב’טעויות’ אבולוציוניות המצויות בחיות שונות ובבני אדם (תכנון לא אינטליגנטי). דוגמה שעד היום זכוה לי היא עצב מסוים בצואר של הג'ירפה, שהתארך עם התארכות הצאר שלה, וכך אורכו היום כשעה מטרים בעוד שכחמישה עשר סנטימטרים היו מספיקים...
הפרק השניים עשר עוסק בהתפתחות אבולוציונית מקבילה (מרוץ חימוש אבולוציוני).
הפרק השלושה עשר והאחרון, המבוסס על מוצא המינים של דרוין, מראה לנו את הטבע ואת המגוון הביולוגי בכל גדולתו.

אם כך, הרצון שלי להאמין באמת, מוביל אותי לחשוב שתורת האבולוציה היא תורה מדעית מוצקה. זה כשלעצמו גורם לי לשאול איך היהדות נפגשת עם תורת האבולוציה. זה לא שלא ניתן לגשר על הפערים (למשל לאמר שכל התהליך המתואר בראשית ספר בראשית הוא מטאפורי), אלא שהגישור על הפערים הללו דורש חשיבה, והכרה בבעייה או הבעיות שמציבה בפנינו תורת האבולוציה כאשר אנחנו רוצים להציג את המסורת היהודית בפני אדם חילוני ומשכיל מדעית.
מיכה גודמן לא מתייחס לבעיות הללו בספרו, אבל למען האמת מעט מאוד הוגים דתיים (כולל מן היהדות הליברלית) התייחסו לנושא בצורה רצינית ושיטתית.
נראה שזו מלאכה שנותרה לנו...


יום שבת, 3 באוגוסט 2019

יותר מדרך אחת: הרמבם לבד לא יספיק



בעמוד 122 בספר של גודמן (אני משתמש במהדורה אלקטרונית של הספר שיש בה 199 עמודים, אם זה לא העימוד של הספר בדפוס סליחה, אבל אני לא יודע מה לעשות בעניין...) הוא מדבר על כמה פילוסופים יהודיים מימי הביניים, ועל המופת שהם מהווים עבורנו: "הפתיחות של הרמב"ם ושל אבן פלקירה נבעה מתפיסת עולם רחבה יותר. שניהם האמינו שמתוך כל חלקי נפש האדם, דווקא השכל הוא החלק האלוהי שבו... עמדה המקנה ערך דתי לתבונה, מצמיחה גם עמדה דתית לא מסתגרת. התבונה הרי איננה איכות יהודית, אלא איכות אנושית, לכן האדרת התבונה היא גם האדרה של החלק המשותף לכל בני האדם..."
גודמן מתאר מאבק בין ההוגים הרציונלסטיים האוניברסליים בימי הביניים, לבין ההוגים הפרטיקולריסטיים והמסתגרים. מובן שאם זה הויכוח, אני מצדד ברמבם ובחבורתו, ומובן שזה לצערי שם אותי בעמדת מיעוט במדינת ישראל, ובוודאי בין האנשים שיש להם זיקה כלשהי למסורת ישראל בתוכה, ובכל זאת אין בכך די!
בפירוש של הרמבם למעשה בראשית, המופיע בספרו 'מורה נבוכים' הוא מתייחס לשאלה ששאל אותו פעם מישהו, כיצד ייתכן שאדם הראשון 'הרוויח' ידע מתוך אכילת עץ הדעת, כלומר מתוך חטא. תשובתו של הרמבם מפתיעה. הוא אומר שאדם הראשון ידע להבחין בין אמת ושקר עוד קודם לאכילת פרי עץ הדעת. חכמה זו, הנעלה יותר לדעת הרמב"ם נקראת 'המושכלות'. לדעת הרמבם, אדם הראשון וחווה, 'הרוויחו' רק את ידיעת המפורסמות, חוקי הטוב והרע הנוהגים בעולמנו, כלומר בעצם הבנה פחותה בהרבה!
כלומר הרמבם מחשיב את האמת כערך, ואולי אף כערך החשוב ביותר, או הנעלה ביותר בעולמנו. על כך, מובן שלא אתווכח אתו!
אז מה הבעייה?
הרמבם בכל זאת נפטר לפני יותר מ-800 שנה. הרבה דברים התחדשו בעולם מאז. הנה למשל תיאור של הרמבם ל'מערכת השמש' (מתוך הלכות יסודי תורה פרק ג'):

"הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות והם תשעה גלגלים.
גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח,
והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב,
וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה,
...
כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם. והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים. וכשם שמכירין הקב"ה כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן. ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם.
...
נמצא למטה מן הרקיע ארבעה גופין מוחלקין זה למעלה מזה וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל. הגוף הראשון הסמוך לגלגל הירח הוא גוף האש, למטה ממנו גוף הרוח, למטה ממנו גוף המים, למטה ממנו גוף הארץ, ואין ביניהם מקום פנוי בלא גוף כלל."

מובן שזה לא דומה לתיאוריה שלנו על מערכת השמש!
הנה כמה הבדלים חשובים, בין דברי הרמבם, לבין התיאוריה הנוכחית:
- אצלנו השמש נמצאת במרכז מערכת השמש.
- מסלולי כוכבי הלכת הם אליפטיים ולא עגולים.
- כוכבי הלכת, כדור הארץ והשמש תלויים בריק.
- אין לכוכבים דעה.
- החומר הכוכבי זהה לחומר הארצי והחומרים הללו בנויים מאטומים ולא מארבעה יסודות.
- החקירה המדעית בימינו מתבססת על ניסויים, ולא על עיון פילוסופי!

לעניות דעתי, הרמבם עצמו היה רוצה שנמשיך לפתח את ידיעת האמת עד למדרגה שאליה הגענו עד כה, ולא ש'נסמוך עליו'. חקירת האמת שלנו מחייבת אותנו לקחת את המחקר המדעי מאוד ברצינות, הן כערך חילוני, והן כערך דתי, אם ברצוננו לסמוך על הרמב"ם!

תוצאת תמונה עבור ‪aristotelian universe‬‏



הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...