יום ראשון, 24 ביוני 2012

בחזרה להפרטת מונופולים ותחבורה ציבורית


כמו שבוודאי שמתם לב, כבר כמה שבועות סטיתי מן ה'נושא העיקרי', שהוא כזכור מונופולים ותחבורה ציבורית, ופניתי לעיסוק בנושאים אחרים.
לא נורא. הגיע הזמן לחזור לעיקר.
אז הנה כמה סיבות עקרוניות למה הפרטה של תחבורה ציבורית עלולה להיות רעיון רע, אם אין מספיק פיקוח על ההפרטה:
  • תנאי העבודה של העובדים בחברות החדשות והמופרטות עלולים להיות גרועים יותר. זה עלול לפגוע בנוסעים דרך הפחתת הבטיחות, איכות השירות (חיוך, אינפורמציה), וכמובן באיכות החיים של עובדי התחבורה הציבורית עצמם.
  • בימים הישנים וה (טובים? רעים?) שבהם אגד הייתה באמת מונופול, היה ברור מי אחראי על 'תנאי הסביבה', למשל הניקיון של תחנות אגד עצמן, או אספקת אינפורמציה לגבי הקווים. היום זה לא תמיד כל-כך ברור (ולא תמיד כל-כך מתקיים)...
  • כאשר חברה אחת, או מספר קטן של חברות, אחראי על התחבורה הציבורית, יש פחות בעייה של תיאום, בין קווי אוטובוס שונים (במסלול ובתזמון), או בין אוטובוס ורכבת.
  • כאשר חברה אחת או מספר קטן של חברות, אחראי על התחבורה הציבורית, יותר קל להתלונן על השירות כי יותר ברור מי אחראי עליו.
מובן שיש עוד הרבה נושאים אחרים שקל יותר לפקח עליהם אם יש מספר קטן של חברות (כמו הדרת נשים בתחבורה הציבורית), אבל הרשימה הזאת תספיק להיום.

בשבוע הבא, על פיקוח ועל משרד התחבורה, או כמה קל לקבל מהם תשובה...

יום ראשון, 17 ביוני 2012

התשובה מנשבת ברוח


אין הרבה מדי שאני יכול להגיד על השיר הזה, חוץ מזה שהתשובה מנשבת ברוח. לא תוכלו למצוא את זה בשום ספר, או סרט, או פאנל אקדמי. בן אדם, זה נמצא ברוח - וזה מנשב ברוח.
יותר מדי חברי כנסת, ואנשים מודאגים מנסים להגיד לי מה התשובה, אבל אני לא מאמין להם, אני יודע שהתשובה מנשבת ברוח, כמו חתיכת נייר שצריכה לרדת קצת, אבל הבעייה היא שאף אחד לא מרים אותה כשהיא כבר נחה קצת, וככה לא הרבה אנשים רואים את זה ויודעים, ואז היא עפה שוב.
אבל אני יכול לומר שכמה מהפושעים הגדולים ביותר הם אלה שמפנים את ראשם לצד השני כשהם רואים עוול, והם יודעים שזה עוול.
אני רק בן 42 (כמעט), ואני יודע שזה קרה יותר מדי פעמים. אתם, בני יותר מזה, אתם זקנים יותר, וחכמים יותר.

אה כן, ותודה לחבר שלי בוב על הרעיון, וגם על המנגינה.

כמה דרכים על דרום סודני לעבור, לפני שיקראו לו אדם? ובכמה נתיבים היונה תרחף, לפני שתנחת על חוף הים? וכמה פעמים טס כדור התותח, לפני שקולו נאלם? התשובה ידידי מנשבת ברוח, אבל החלון לא פתוח. כמה שנים יכול הר כבר לחיות, לפני שיישטף בנהר? וכמה שנים יכולים אנשים להיות, אור חופש עליהם לא זהר? וכמה פעמים יכול אדם להתעלם, ולשים את עצמו כנמהר? התשובה ידידי מנשבת ברוח, אבל החלון לא פתוח. וכמה פעמים צריך אדם להתבונן, למעלה כדי לראות את האור? וכמה אוזניים אדם כבר צריך, לשמוע צעקה מן השחור? וכמה אנשים צריכים עוד למות, מבלי לחכות כאן בתור? התשובה ידידי מנשבת ברוח, אבל החלון לא פתוח. התשובה ידידי מנשבת ברוח, אבל החלון לא פתוח.


יום ראשון, 10 ביוני 2012

מי הרג את גדי ויכמן?


זהו שיר על שכנות טובה...
אין לו שום קשר לאלימות, או לסכינים, או לכיבוש, זה פשוט שיר על יחסים בין שכנים.
בעצם הוא אפילו לא ממש קשור לשכנים.
הוא בעצם לא ממש קשור לשום דבר.
אבל הייתי צריך לחבר את כל המלים האלה אחת לשנייה...
זה הכל...
לקחתי את הכל ישר מהעיתון.
לא שיניתי שום דבר, חוץ מאת המלים,
אה כן, ותודה לחבר שלי בוב על הרעיון, וגם על המנגינה.

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

"לא אני," אמר שוטר הסיור,
"ובכלל להרוג זה אסור,
אל תצביעו עלי בלי סיבה,
במקום אחר הייתה קטטה במסיבה,
זו לא אשמתי שטעיתי בניווט,
כל אחד יכול לעשות טעות.
זה די עצוב שהוא נפטר,
גם אני לא רציתי להיות מפוטר,
ולא אני תקעתי בו סכין,
לא אשמתי, כך אני מאמין."

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

"לא אני," אמר הרמטכ"ל
"אני לא אשם בכלל,
הייתי די עצוב בלילה בו הוא מת,
אבל הוא לא ערבי, וזאת האמת.
זו לא אשמתי שהוא למד נגיחות,
אצלנו בסיורים ובגיחות,
ואני לא אשם שגם ההוא התחמם,
גם בשירות שלו לא היה משעמם,
אצלנו בצבא החום הוא טוב,
וזה רק טבעי שזה עובר לרחוב."

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

"לא אני," אמר שר האוצר
ונשף את העשן של עוד סיגר.
"קשה לומר, קשה לשער,
פילוסופית אם הוא ישן או ער,
זה בכלל לא קשור לשום תקציב,
ועל זה אני אפילו לא רוצה להרחיב,
ויש לי על הראש עוד המון צרות
מלא טייקונים עושים תספורות."

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

"לא אני," אמר ראש הממשלה
"לא רוצה לשמוע על זה עוד מילה,
אחרי הכל אנחנו ארץ קטנה,
ויש לנו אויבים בכל פינה.
אני לא אשם שאנשים פוחדים,
כשהאירנים צבאות מצעידים,
לא קשור אלי שיש הרבה קרבות,
ומה אני מחליט מה הולך ברחובות?"

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

"לא אני," אמר הרב,
"באותו הערב היה שרב,
אין ספק שבמקום היו בחורות,
רחמנא ליצלן עם חולצות קצרות.
אני בכלל לא מעודד אלימות,
אבל כל הערבים דינם למות.
עוד מני אפרים שורשם בעמלק,
אין לי אחריות, אני מסתלק."

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

"לא אני," אמר החשוד
שנעץ את הסכין, ועכשיו הוא אבוד.
"אני לא אשם, גם אני מפחד,
ואני לא ידעתי איך להתנגד.
אז שתיתי קודם זה עדיין מותר,
למה שמו אותי בתא המעצר?
אל תגידו רצח, אל תגידו הרג,
עם כיפה על הראש אני עכשיו משודרג."

מי הרג את גדי ויכמן
מה הסיבה תגידו מה?

יום ראשון, 3 ביוני 2012

ניצחון גדול, אבל אני לא אופטימי


מה הניצחון הגדול?
הנה ציטוט מתוך אתר התנועה הרפורמית: 'בעקבות עתירת התנועה הרפורמית: המדינה תכיר לראשונה ברבנים שאינם אורתודוכסים - סוף טוב לעתירה שהגישה התנועה הרפורמית: מועצות אזוריות יוכלו להעסיק רבנים לא אורתודוקסים במימון המדינה.'
מעבר לעובדה שכתוב כאן 'מועצות אזוריות' ו 'יוכלו להעסיק', כך שכנראה לא ממש מדובר בהרבה כסף, יש כאן משהו עצוב הרבה יותר.
ראשית אולי אציג את העבר הקונסרבטיבי והרפורמי שלי. 
עליתי לתורה בבית הכנסת 'מוריה' בחיפה, זהו בית כנסת קונסרבטיבי, ובו עליתי לתורה גם בשבת חתן שלפני נישואי הראשונים. הייתי בגרעין נח"ל לקיבוץ חנתון, ואחותי גרה שם עכשיו כבר שלוש שנים.
שנים רבות הייתי פעיל בתנועת הנוער נוע"ם, והקמתי את המכינה הקדם צבאית של התנועה הרפורמית.
כיום אני חבר בקהילת אשל אברהם, ומעביר בה חוג על ספר יהושע.
לפני כ - 24 שנים, כשהלכתי לנח"ל, האמנתי בכל מאודי באידיאולוגיה של התנועה המסורתית. לתנועה היו אז 48 קהילות, וועד הלכה תוסס, ועיתון חודשי. תנועת הנוער של התנועה התחילה במפעל מחנה הקיץ שלה, שארך שלושה שבועות. משנת 1988 בה התחיל המחנה, ועד שנת 1998, מספר החניכים המחנה עלה בהתמדה. מאז הוא פחות או יותר יורד, ובכל אופן השיא של 1998 לא נשבר עדיין. מספר הקהילות של התנועה לא עלה מאז, וועד ההלכה תוסס הרבה פחות, והעיתון יוצא פעמיים או שלוש בשנה.
בשנת 2002 הצטרפתי לנוער תל"ם, תנועת הנוער של התנועה הרפורמית. לא האמנתי באידיאולוגיה בכל מאודי, שכן מעולם לא התלהבתי מהעובדה שבאופן כללי בתנועה הרפורמית לא מוקדשת מספיק תשומת לב (לטעמי) ללימוד תורה, והעיקר הוא התפילה.
למרות כל זאת, לא יכולתי שלא להתרשם מן העובדה שבמחנה הקיץ של 2003, גם הנערים ששהו באותה עת בכפר סילבר, שבו נערך המחנה, הצטרפו אלינו לקטעים שונים של השירה. התנועה הרפורמית נראתה לי אז עממית וסוחפת.
אבל בתשע השנים שעברו מאז כמעט שלא הוקמו קהילות רפורמיות חדשות, ונראה שמספר החניכים בתנועת הנוער (שפעילותה עכשיו מאוד לא סדירה), ובמחנה הקיץ, הולך וקטן מדי שנה.
בקהילת אשל אברהם לא הייתה השנה פעילות של נוע"ם. מעבר למס השפתיים הנדרש, לא ראיתי שזה ממש מפריע למישהו.
בגדול שתי התנועות ה'ליברליות' לא הצליחו לפלס מסילות אל הציבור החילוני הרחב בישראל. 
שתי התנועות הוקמו, או לפחות חוזקו מאוד, על ידי גל עלייה מארצות דוברות אנגלית, ובעיקר ארצות הברית, בשנים 1967-1973. נראה שזה הגרעין הקשה של חברי הקהילות הפעילים עד היום. הקהילות כולן מזדקנות, כיום גם ללא נוער כמעט.
למרות הניצחון המרשים, אני לא צופה לשינוי במגמה. אם כבר אז להיפך, ה'תדמית המהפכנית' של שתי התנועות עלולה להינזק מאוד אם הן תהיינה באמת חלק מן הממסד הדתי בישראל.

עשן הזמן עולה אל התקרה - פוסט סיום

בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007. בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007. נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים ש...