יום ראשון, 25 במרץ 2012

קו 16 מגיע לקבוץ חנתון


אם לא שמעתם עד היום על קבוץ חנתון, כנראה שאתם שייכים לרוב הדומם; קבוץ חנתון נמצא בגליל התחתון, בערך באמצע הדרך בין חיפה לטבריה, ליד צמת המוביל, לא רחוק מכפר מנדא, וסמוך למדי לשפרעם ולנצרת. מקווה שזה פירוט מספיק.
קבוץ חנתון נוסד בשנת 1983 על ידי התנועה המסורתית והסוכנות היהודית. כיוון שהייתי פעיל בתנועת הנוער נוע"ם, של התנועה המסורתית; הצטרפתי לגרעין לקיבוץ חנתון, וגם שהיתי בו כמה חדשים בתחילת 1992.
בשנת 1988 אגד הריצה מודעות צבע בגודל של עמוד מלא ונושאות את הכותרת של הפוסט הזה - קו אגד מספר 16 מגיע גם לקבוץ חנתון. גוף הטקסט של המודעה דיבר על העובדה שאגד מגיעה לכל מקום במדינה - אפילו לקבוץ חנתון. אם אני לא טועה זה היה החוק באותם ימים - אגד, בתמורה לעובדה שהיא מונופול בתחום התחבורה, חייבת לספק שירות אוטובוסי לכל מקום במדינה, גם ל'יישובים מבודדים', כמו חנתון.
במבט לאחור יש לפחות ארבעה דברים די משעשעים במודעה הזאת, ובכל התפיסה הזאת:
  1. אגד אייתה חנתון עם חיריק בח' במקום פתח (או קמץ, לא יודע), זה שעשע אותנו גם ב 1988.
  2. קו 16 האמור, נסע מחנתון לנצרת, פעם אחת ביום, בשעה שבע ועשרים בבוקר (אומרים שזה לקח לו בערך עשרים דקות). בכל ששת החדשים שבהם גרתי בחנתון (ב - 1992), לא ראיתי איש אחד עולה על הקו אפילו פעם אחת.
  3. קבוץ חנתון עדיין קיים. למעשה אחותי, שהייתה בגרעין של נוע"ם שנה אחרי, ולכן הייתה אתי בקבוץ גם כן ב 1992, היא עכשיו חברת קבוץ. לחנתון יש עכשיו גם הרחבה, מה שאומר שמספר הנפשות שנמצא שם כרגע הוא הגדול ביותר מעולם - משהו כמו מאתיים איש.
  4. למרות כל האמור לעיל, ולמרות הגידול שחל באותה העת גם באוכלוסיות של כפר מנדא, שפרעם ונצרת, דווקא עכשיו, למיטב ידיעתי, לא פועל אף קו של תחבורה ציבורית המגיע לקבוץ חנתון.

נ.ב.קוראים שמוצאים 'שגיאות בתמונה' כלומר למה לא ייתכן שהאוטובוס בתמונה הוא אכן קו 16, מוזמנים להשאיר את השגיאות כתגובה...

יום ראשון, 18 במרץ 2012

פעם היה לי פרייבט


כן, אני יודעת שהמילה פרייבט היא מטופשת וארכאית, אבל מה לעשות שאני אוהב את הצליל שלה...
מטרתו של פוסט זה היא להציג את תולדות חיי בקצרה דרך כלי תחבורה (לכל המודאגים, בקצרה כי ארצה אחרי כן אולי לכתוב פוסט על כל נושא בפירוט גדול יותר, לשמחתכם).
אז ככה: עד גיל 26, (שנת 1996), לא היה לי רכב פרטי, כלומר נסעתי בתחבורה ציבורית ובעיקר באוטובוסים. היו תקופות בחיי בגילים אלה שבהם התגאיתי בהיכרותי של קווי האוטובוס השונים של מדינתנו.
ב 1996 קנית סיטרואן AX (ראה בתמונה, שלי הייתה לבנה), והחזקתי בה כשלוש שנים. 
בשנת 2000, קנינו (אני ואשתי הראשונה) טויוטה קורולה, ומכרתי אותה אחרי גירושינו בסוף 2007.
מאז אני נוסע בתחבורה ציבורית בעיקר, אך לעתים לוקח את המכונית של אמא שלי (הונדה אקורד היברידית).
בשל כל האמור לעיל, אני מחשיב את עצמי מבין בעיקר בתחבורה ציבורית, אבל גם מכיר את נושא הכבישים והרכב הפרטי בישראל לפחות במידה מסוימת...
נ.ב. למרות מה שכתבתי בשבוע שעבר, ניתן להגיע אל האתר העוסק בתכניות הפתוח של רכבת ישראל, רק שאין אליו הפנייה מן הדף הראשי. ניתן למשל להגיע אליו מן הדף הזה.

יום ראשון, 11 במרץ 2012

האתר החדש של רכבת ישראל או למה צריך את המדור 'מחשבות על תחבורה'



לפני שבועיים טענתי שאני רוצה להעביר את הבלוג הזה לשיטה של מדורים, ולפני שבוע הצגתי מדור שבעצם מתקיים באתר 'יקום תרבות'.
השבוע אני רוצה להציג את המדור 'מחשבות על תחבורה'.
אבל לפני שאני מציג את המדור, אני רוצה לציין עובדה. לרכבת ישראל יש אתר חדש. ייתכן מאוד שלרוב הנוסעים האתר החדש הוא טוב, ידידותי ושימושי יותר מן האתר הישן, אבל אני מאוכזב ממנו.
באתר הישן ניתן היה לקרוא על תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל, וניתן היה להסיק מתי הרכבת לבאר שבע תפעל בצורה טובה יותר (שכן האתר הישן הבטיח לנו נסיעה מבאר שבע לתל-אביב תוך חמישים דקות, וזאת עוד לפני תום הרבעון הנוכחי, כלומר תוך שלושה שבועות).
כל מה שאני יודע עכשיו זה שעובדי הרכבת וההנהלה (ושר התחבורה) נמצאים בסוג של סכסוך, ושהעבודות לשדרוג הקו הופסקו.
העובדה שדווקא האתר החדש מספק פחות מידע היא סימפטומטית לנושא התחבורה הציבורית בישראל בזמן האחרון. הרבה יותר עניין מצד הנוסעים, הרבה פחות אכפתיות מצד הרשויות.
אני לא חושב שתרומתי הצנועה תשנה לבד את המצב העגום, אבל לעת הזאת, אני מעוניין לעשות כל מה שביכולתי.
בזמן הקרוב אני מתכוון לכתוב בעיקר על תחבורה ציבורית.
נ.ב. נראה שקל יותר היום לישראלי להזמין כרטיסים לרכבת בהודו מאשר בישראל, לכן הבאתי בראש העמוד תמונה מתוך האתר שלהם...

יום שני, 5 במרץ 2012

בשבוע שבעבר חנכתי מדור ביקום תרבות


בשבוע שעבר חנכתי מדור חדש ביקום תרבות. המדור עוסק בספרים אלקטרוניים, וניתן לראות אותו כהמשך הבלוג הזה באמצעים אחרים, וככל שידיעתי מגעת גם עם הרבה יותר קוראים.

הנה מה שכתבתי שם:

הצגת מדור - על ספרים ואלקטרונים

מה אופיו של המדור?
שלום, שמי אורי מאיר. עד כה כתבתי בנושאים שונים ביקום תרבות, וכעת ברצוני להגיש לכם מדור קבוע. המדור יתפרסם בערך פעם בחודש ויעסוק בספרים, באלקטרונים (הכוונה כאן היא לא לחלקיק האלמנטרי, ואפילו לא לאלקטרוניקה, אלא בעיקר לחידושים בתחום המסחר האלקטרוני), ובעיקר בספרים אלקטרוניים.
בחודשים הבאים אני רוצה להציג קודם כל את נושא הספרים האלקטרוניים בעולם (בחודשיים הבאים), אחרי כן את נושא הספרים האלקטרוניים בארץ (בחודשיים שאחרי כן), את ההתנהגות שלי ושל ההוצאה לאור שלי (הוצאת רסיס נהרה) בנושא הספרות האלקטרונית (בחודשיים שאחרי כן), ולבסוף אhttp://resisnehara.blogspot.com/ – Change | Removeקדיש שני מדורים נוספים לקוראים של ספרים אלקטרוניים ולהתאמתם לשפה העברית.
כלומר לאחר כתשעה חודשים קצרים מהירים ואלגנטיים, נגיע אל העיקר - סקירה של ספרות אלקטרונית בעברית. מדי חודש מתחילת 2013 תופיע כאן ביקורת על ספר בעברית שניתן לרכישה באינטרנט (או שניתן לקריאה בחינם), ושניתן לקרוא אותו תוך שימוש במכשיר כמו קורא אלקטרוני, טלפון סלולרי חכם, או מחשב לוח.

אבל למה צריך מדור כזה?
הספרות האלקטרונית גדלה בקצב מסחרר. בשנת 2009, 6% מן הספרות שנמכרה בארצות הברית נמכרה בצורה אלקטרונית, בשנת 2010 דובר על 12%, ובשנת 2011 על 20%!
באנגליה בשנת 2010 הספרות האלקטרונית היוותה כ-5% מן המכירות, ובשנת 2011 כ-10%.
עדיין לא ראיתי סטטיסטיקות מדויקות לגבי ישראל, אך יש לשער כי המספרים נמוכים בהרבה. עם זאת, יש כנראה סיבה לכך שהמספרים נמוכים בהרבה. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, ולכן כל נושא המכירות באינטרנט מתפתח בה בצורה אטית יותר, רוב הקוראים (כמו הקינדל של אמזון) לא תומכים בעברית, למעט אנשים בישראל יש מחשבי לוח, ו(עדיין) מעט אנשים משתמשים בהם לקריאה, ומעט אנשים משתמשים בטלפון הסלולרי שלהם לקריאה. אני מאמין כי כל זה עתיד להשתנות בשנים הקרובות, וכי הספרים האלקטרוניים יהפכו פופולריים מאוד בישראל, ויאפשרו לישראלים לרכוש מגוון גדול של ספרים בקלות רבה יותר, לקרוא הרבה יותר ויותר בזול, לבטא את עצמם (ספרותית) בצורה טובה יותר. ואחרון חביב, המדיום של ספרות אלקטרונית יאפשר לישראלים להציע את מרכולתם הספרותית לשאר העולם בקלות רבה הרבה יותר.

ומה אתה רוצה מאתנו, הקוראים?
האמת היא שכתיבת ביקורות על ספרים היא עיסוק בודד מאוד. אשמח לתגובות רבות ככל האפשר, הן על הביקורות, והן ע להטורים העוסקים בספרות אלקטררונית ובמכשירים לקריאתה. בטווח הארוך, אני לא מעוניין להיות הכותב היחיד של ביקורות על ספרים אלקטרוניים.  המדור יוכל לספק בהמשך הדרך ספרים אלקטרוניים עבור מי מן הקוראים שיהיה מעוניין לכתוב ביקורת, אבל כיוון שייקח עוד זמן מה עד שזה יקרה, אספק את הפרטים בהמשך.
להתראות בעוד חודש!

אורי מאיר 

הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...