יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

פוקו ומבחני המיצב



בשבוע שעבר טענתי כי יש לי הפרכה חמודה לתיאוריה של פוקו על ידע וכוח, והשבוע אפרט איך מה שקורה עם מבחני המיצב מראה שידע הוא ישות חמקמקה בהרבה ממה שפוקו סבר, והיא יכולה 'להחליף נאמנות' בקלות.
הנה תזכורת של פוקו על ידע וכוח: 
הנושא המרכזי של העבודה של פוקו הוא היחס בין כוח וידע, וכיצד הראשון משמש כדי לשלוט ולהגדיר את השני. מה שהרשויות טוענות שהוא 'ידע מדעי' הם בעצם רק אמצעים לשליטה חברתית. פוקו מראה כיצד למשל במאה השמונה עשרה 'שגעון' היה דרך לסווג ולסייג לא רק את בעלי מחלות הנפש, אלא גם את העניים, החולים, חסרי הבית, וכל מי שביטוי העצמיות שלו לא היה רצוי. פיליפ סטוקס, פילוסופיה - 100 הוגים נחוצים, 2004.

מבחני המיצב נועדו לבחון ידע. הנה מה שיש לויקיפדיה העברית לאמר על מבחני המיצ"ב:
מיצ"ב (ר"ת: מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) הם מערכת של מבחנים וסקרים הנערכים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בישראל במקצועות: מדע וטכנולגיה, שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית. את המבחנים עורכת ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), רשות מקצועית ממלכתית ובלתי תלויה המסונפת למשרד החינוך. מטרת המיצ"ב היא לספק למנהלי בתי הספר מידע פדגוגי אובייקטיבי על בית הספר, שישמש את המנהלים לבניית תוכניות עבודה ולשיפור ההוראה והאקלים הבית ספרי.

תלמיד מסוים הניגש למבחן מסוים מראה את רמת הידע שלו במקצוע מסוים (נניח מתימטיקה). לכאורה אם התלמיד מקבל ציון לא טוב במבחן, זו הבעייה שלו, אבל לא זו מטרת המבחן. המבחן נועד להשוות את הרמה של בתי הספר בישראל, ולדרג אותם ואת המורים שבהם.
משרד החינוך מגיש את התלמידים למבחני המיצב על מנת להשוות בין בתי ספר באותה שנה, ובין ההישגים של אותו בית ספר לאורך השנים.
למשרד החינוך יש עם כן ידע על ידע, הוא יודע על ההישגים של התלמידים. משרד החנוך 'מייצר' ידע, שנועד להקנות למשרד החינוך כוח על בתי הספר, ולכאורה זו דווקא הצלחה של ההגדרה של פוקו.
אבל זה בעצם לא נכון, כי משרד החינוך (לפחות תחת השר הנוכחי) מעוניין לבחון את בתי הספר בכל המקצועות, ולא רק במקצועות 'ליבה'. הוא מעוניין להרחיב את הידע ב'ציונות' וב'ערכים' על פני הידע במתימטיקה למשל, אבל כיוון שה'נושא' של מבחני המיצב הוא השוואות בינלאומיות והישגיה של ישראל בהם, הוא 'חייב' לבחון רק במקצועות אלה.
ומעבר לכך, נניח שההישגים של בית ספר מסוים בעיר מסוימת הורעו, מהו ה'כוח' שיש למשרד החינוך עכשיו? הוא יכול להחליף את ההנהלה של בית הספר, או אפילו את כל צוות המורים, אבל לי זה נשמע יותר כמו 'כאב ראש' ופחות כמו 'כוח'.
וכל זאת עוד לפני שהתחלנו לדון בעתירה של ההורים לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב, ועל כך בשבוע הבא...

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

לא כל-כך קל להבין את פוקו


האמת (המצערת) היא שאפילו לא כל-כך קל להבין את ערך הויקיפדיה (בעברית) על פוקו. הנה למשל פסקה מתוך הערך אודותיו:

בשנת 1966 פרסם את ספרו המילים והדברים: ארכאולוגיה של מדעי האדם, שזכה להצלחה עצומה למרות אורכו ומורכבותו, והעלה את מחברו לדרגת כוכב בשמי האקדמיה הצרפתית. בספר, אשר נפתח בניתוח ציורו הידוע של ולסקסלַאס מֶנינַאס, טוען פוקו כי בעידן הקלאסי, בו נעשה הציור, נותק קשר שהיה מרכזי בתפישת הידע של הרנסאנס: הקשר הישיר, הבלתי אמצעי, שבין ה"דברים" (או ה"מסומנים") שבעולם, ובין ה"מילים" (או ה"מסמנים") שמתארות אותם. הקשר הישיר הזה, כשהתקיים, גרם למסמנים ולמסומנים להיות זהים, דומים ובני החלפה עד אין-סוף. אולם, דמיון זה אבד במאה ה-17, והוחלף על ידי הייצוג. דרך ניתוח ופירוק של מערכת המבטים, ההשתקפויות, הייצוגים והפערים שנוכחים בציורו של ולסקס, חושף פוקו את העדרו של אלמנט מרכזי בייצוג החדש – העדרו של המסומן. פוקו מפתח מכאן את טיעונו הכללי, שלפיו לכל תקופה בהיסטוריה ישנם כמה תנאים בסיסיים לכינון אמת; תנאים שקובעים מה יכנס ומה לא יוכל להיכנס לתוך שיח מסוים, למשל לשיח המדעי. פוקו טוען שתנאי השיח משתנים במשך הזמן, בתנודות עמוקות ופתאומיות בדרך כלל.

באורח מוזר דווקא הויקיפדיה באנגלית, הכוללת בערך אודותיו הרבה מידע ביוגרפי, מכילה מעט הסברים על הפילוסופיה שלו, אבל, לדעתי, ההסברים הם מעט יותר בהירים.
הנה פסקה אודות ההגות שלו מן הויקיפדיה באנגלית, המצטטת אנציקלופדיה פילוסופית (תרגום שלי):

הנושא המרכזי של העבודה של פוקו הוא היחס בין כוח וידע, וכיצד הראשון משמש כדי לשלוט ולהגדיר את השני. מה שהרשויות טוענות שהוא 'ידע מדעי' הם בעצם רק אמצעים לשליטה חברתית. פוקו מראה כיצד למשל במאה השמונה עשרה 'שגעון' היה דרך לסווג ולסייג לא רק את בעלי מחלות הנפש, אלא גם את העניים, החולים, חסרי הבית, וכל מי שביטוי העצמיות שלו לא היה רצוי.
פיליפ סטוקס, פילוסופיה - 100 הוגים נחוצים, 2004.

אז מה אני רוצה מפוקו? קודם כל אני חושב שהוא טעה בקשר לנחיצות היחס הזה בין ידע לכוח. יש לי דוגמא מצויינת לכך, אלא ששולי הדף צרים מהכילה, ועל כן אסביר אותה בשבוע הבא...




הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...