יום ראשון, 27 בנובמבר 2011

החטא של בכורות מצרים

כפי שסיפרתי בשבוע שעבר, בשנת 1994, כשהייתי סטודנט שנה ב' לכלכלה ומתימטיקה באוניברסיטה העברית, שמעתי מפעם לפעם את שיעורי התורה של הרב מוטי אלון.
הימים לא היו ימים קלים לעם ישראל, וגם כנראה לא לרב עצמו. באותם ימים של יישום הסכם אוסלו, המחאה הפוליטית על 'אל תתנו להם רובים' (אולי פעם אכתוב עוד על השימוש הנלוז הזה בשיר תמים כל-כך של אלתרמן), פיגועי טרור רצחניים, ותחילת בישול הרצח במערת המכפלה, הפער הפוליטי בישראל בין ימין ושמאל היה גדול ביותר.
אני הייתי אז שמאל פחות או יותר (כמו היום), ואני מניח שהרב מוטי אלון היה ימני, כך על כל פנים השתמע מדבריו (ומגודל הכיפה ואורך הזקן שלו. מצטער, אבל זה בדרך כלל עובד...)
באותו שיעור שאני רוצה לדבר עליו, ואם אני לא טועה הוא חל מייד בשבוע שאחרי השיעור על 'רבי יהודה היה נותן בהם סימנים', דיבר הרב על מכת בכורות.
הוא דיבר על הצורך להעניש את מצריים, ועל העובדה שהקב"ה אינו נותן עונש, אלא אם כן היה חטא קודם לכן. הוא הסביר באריכות על חטאו של פרעה, אבל לא על החטא של בכורות מצרים.
בסוף השיעור נגשתי אליו, ושאלתי מה היה החטא האישי של כל אחד מן הבכורות, שהצדיק את ההריגה (רצח?) של כל אחד מהם על ידי הקב"ה. הרב ענה לי שהוא יגיע אל החטא הזה בשבוע הבא.
במקרה בשבוע שבא אחר כך לא יכולתי להגיע, וכך שאלתי נותרה ללא מענה.
אני חושב שבסופו של דבר זו הסיבה שהפסקתי לבוא לשיעורים. 'שאלת הבכורות' הייתה בעיני סמל לחלוקה הפוליטית בין הרב מוטי אלון וביני.
נ.ב. אגב, היום אני לא בטוח שהיתי מגדיר זאת כך. גם בין חברי השמאלנים, אבירי היהדות הליברלית, עוד לא נתקלתי במענה טוב לאותה שאלה.


יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים

מי שמכיר אותי באופן אישי, יודע שאני קצת מעריץ את ג'קי לוי. כמובן, לא כל דבר שהוא אומר או עושה, אבל הרבה.
לפני כמה שנים, כששמעתי את התכנית 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל, ביום ראשון, דיבר ג'קי לוי על דבר התורה ששמע בשבת. הפליא אותו שהדרשן בבית הכנסת פתח את דבר התורה במשפט: 'בפרשת השבוע שלנו יש שלושה מוטיבים מרכזיים'. זה היה לדעתו סימן לאסתטיקה חדשה (מרוקאית צרפתית אינטלקטואלית) בדברי התורה שבבית הכנסת שלו.
לשאלת המשתתף השני בתוכנית, נראה לי שזה היה אברי גלעד, ששאל מה הוא כן רגיל לשמוע בתור משפט פתיחה לדרשה על פרשת השבוע, השיב ג'קי לוי, שעד לאותה שבת (פרשת 'ואתחנן'), הוא היה רגיל לשמוע שני סוגים של דברי תורה:
  • הספרדי המסורתי: משהו כמו 'פרשת השבוע שלנו נפתחת בפסוק "ואתחנן אל ה'", וכי משה רבנו, שראה את ה' פנים אל פנים צריך להתחנן?'
  • האשכנזי המסורתי: דבר התורה מבוסס על מציאת סתירה בין התלמוד לבין רש"י. השעה וחצי הבאות אחרי הצגת הסתירה, מוקדשות ליישוב הסתירה.
ג'קי לוי הוסיף כי האשף של השיטה האשכנזית הוא הרב מוטי אלון, מובן שאותו ניתוח (מבריק לדעתי) היה ימים רבים לפני שהשם מוטי אלון עצמו הפך להיות שנוי במחלוקת.
אחת הסיבות שאני מעריך כל-כך את הניתוח הזה של ג'קי לוי, היא שאני חושב שהוא נכון.

בשנת 1994, הייתי סטודנט שנה ב' במסלול כלכלה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית (יודעי החן שבין קוראי המדור מזהים בוודאי שמדובר בשני קמפוסים שונים, ועל כן גם בנסיעות רבות). רוב חברי למדו אז משהו כמו מחשבת ישראל (לעתים בצירוף של חוג כמו חינוך ופסיכולוגיה), ואני הרגשתי צורך בקצת יהדות, אלא שהמערכת הצפופה לא אפשרה זאת.
חוג פרשת השבוע של הרב מוטי אלון, בבית הכנסת ישורון היווה פתרון מצוין לבעיה. במשך מספר שבועות באתי לשמוע את החוג, שבאמת ארך כל פעם כשעה וחצי, ובאמת דיבר רבות הן על התלמוד והן על רש"י.
באחת מן הפרשיות של ספר שמות (נדמה לי פרשת 'בא', אבל אל תתפסו אותי במילה), ניתח הרב מוטי אלון את המימרה שמצוטטת בהגדה של פסח: 'רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב' (הכוונה כמובן לעשר המכות).
הוא הראה באותו ובמופתים איך החלוקה של רבי יהודה היא לא סתם חלוקה אקראית, או אמצעי לזכירה, אלא מתקיימת במכות עצמן. איך המכות הן אמצעי חינוכי שנועד להחזיר את פרעה בתשובה, והאמצעי החינוכי הזה מתרחש בשלבים המקיימים את החלוקה של רבי יהודה.
כיוון שלשמחתי זכרתי את הדברים היטב, הבאתי את תמציתם בבית הכנסת הקונסרבטיבי 'הוד והדר' שבכפר סבא עוד באותה השבת.
חברתי דאז  (שהייתה סטודנטית למחשבת ישראל מבית מדרשו של אבי רביצקי) אמרה לי: 'זה היה דבר תורה יפה מאוד. מסודר מאוד. אבל אורתודוקסי.'

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

משהו על אורנג'

אני יודע שהבטחתי לכתוב סדרת פוסטים על על הרב מוטי אלון, אבל לפני שאני מתחיל, נראה שיש משהו דחוף יותר.
מתישהו (אולי אפילו בעתיד הקרוב), אכתוב על התפתחות הדעות הפוליטיות שלי, אבל לצורך הפוסט הזה מספיק לדעת שבימים אלה אני חבר מפלגת העבודה, ופעלתי ככל יכולתי למען בחירתה של שלי יחימוביץ' לראשות המפלגה.
אני לא מסכים עם כל דבר ששלי יחימוביץ' אומרת, לפעמים אני אפילו חושב ההפך ממה שהיא אומרת, אבל בכמה עניינים ההתרשמות מדעתה שנתה את דעתי. 
כך למשל אני מסכים לאבחנה שלה בין 'תעשיינים אמתיים' לבין 'אנשי הון'. אני חושש שהיא גם צודקת באבחנה שלה לגבי אילן בן דב.
אני מנוי באורנג' כבר כשש שנים באופן אישי (לפני זה היה לי מנוי של התנועה ליהדות מתקדמת עוד איזה שנתיים).
לפני שנה בערך החלפתי את הטלפון שהיה לי (נוקיה 5800, לא ממליץ, פרטים אולי בעתיד) לאייפון 3. איש השירות שסידר לי את המבצע היה חביב מאוד. למרות שהמבצע היה לאייפון 4, הוא המליץ לי לקחת אייפון 3, ואני לא הצטערתי, כי נראה לי שהוא קרא נכון את המפה אז, והייתי מחכה לאייפון 4 הרבה זמן.
לפני בערך חודש טיילתי עם הילדים שלי בפארק ענבה במודיעין, והאייפון התלחלח. אולי בגלל זה ואולי לא, הוא התחיל לעשות כל מיני בעיות. 
לקחתי אותו לאורנג' בקניון הנגב, ואותו איש שירות שסידר לי את המבצע עזר לי לטעון את האייפון, ולפתור את הבעייה לעוד שבוע. אבל הבעייה נמשכה.
פניתי שוב לשירות הלקוחות, והם לקחו אותו לתיקון (בערך ביום האחרון של האחריות). הם היו יעילים למרות העומס וחוסר הנחמדות של הלקוחות. ותוך יומיים קיבלתי אייפון 4 חדש!
החבר'ה גם עזרו לי לעדכן את המספרים למרות שלא היה להם ציוד לכך.
אז תודה לטל נחום, שי דדון, ואותו איש שירות ראשוני שאינני יודע את שמו.
בבקשה אל תפטרו אותם.
אם אפשר אל תפטרו אף אחד!
נ.ב. שלחתי את תמצית תיאור המקרה הנ"ל גם לשירות הלקוחות של אורנג'. אני מקווה שזה יעזור!


יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

מחשבות נוספות על אופיו של הבלוג

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג הזה זמן רב, אתם יודעים שהוא עבד בערך ככה:
בסביבות 2008 התחלתי את הבלוג, והוא היה בעל אופי מסוים, שאפילו ניסחתי לו אידאולוגיה, מופיעה איפשהו פה בשוליים.
אחרי זה במשך תקופה ארוכה לא כתבתי פה, בעיקר ממתישהו ב 2009, עד בערך אמצע 2011. אחרי זה התחלתי לכתוב שוב, בערך פעם בשבוע, אבל שוב אופי הכתיבה היה מעט שונה.
מה שקרה בעיקר מיולי ועד עכשיו זה שכתבתי על האוניברסיטה, ואני רוצה עוד לכתוב על הנושא הזה, אבל לא ברצף.
מה שאנסה לעשות מעכשיו זה להציג נושא, על ידי סדרה ארוכה יחסית של פוסטים, ואחרי כן אתייחס אליו לפעמים.
אני חושב על זה כעל יצירת 'פינות' לבלוג.
כך חנכתי עכשיו את 'פינת האוניברסיטה', אבל יהיו עוד.
מדי פעם יהיו גם דברים שלא שייכים לאף פינה.
עד כאן הדיון על האידאולוגיה.
בשבוע הבא אני רוצה להתחיל להתייחס לנושא של הרב מוטי אלון, וכתב האישום שהוגש נגדו.

הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...