כמה מחשבות על הנשיא השמיני

למרות מה שאמרתי בשבוע שעבר על חזקת החפות, אני חושב שאם אתה מכהן כנשיא המדינה, האזרח מספר אחת, ואתה מואשם בעברות של אונס ושל הטרדה מינית חמורה, ראוי שתתפטר מתפקידך עד תום ההליכים. 

קשה לי להגדיר את הסטנדרט המדויק, אבל גם חומרת העברה, וגם ה'דוגמא האישית' של האזרח מספר אחת, נראות לי בהחלט בצד שבו ראוי להחמיר. כלומר כנשיא ראוי שתחמיר עם עצמך, ואם לא החמרת עם עצמך, זה בהחלט סביר שאחרים יחמירו אתך.

קצב השתהה מאוד בהחלטה להתפטר. אני זוכר את זה, כי באותה תקופה בתי הייתה בגן טרום חובה, ולקראת יום העצמאות הגננת תלתה תמונות של נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל בגן.

באתי לאסוף את בתי מהגן, ושאלתי את עוזרת הגננת אם לא כדאי להסיר את התמונה. היא אמרה שכן, בוודאי והסירה אותה מייד. שבוע אחרי כן הגעתי שוב לגן, ותמונתו של קצב הייתה שוב תלויה שם. הפעם הגננת הייתה בגן, וכששאלתי אותה מדוע החזירה את התמונה, היא ענתה לי שכל עוד לא הוכחה אשמתו, הוא בגדר זכאי, ותמונתו צריכה להמשיך להתנוסס בגן. לא הסכמתי אתה, אבל לא היה לי מה לעשות.

קל לשכוח זאת עכשיו, אבל הייתה תקופה שבה קצב הואשם במעשים מגונים בלבד, והפרקליטות הציעה לו עסקת טיעון. כמה אנשים, ואני ביניהם, הלכנו להפגנה נגד עסקת הטיעון. אני חושב שלא היה לנו סיכוי, אבל לשמחתי קצב עצמו הציע לבטל את עסקת הטיעון האומללה.

בזמן שהמשפט נגד קצב התנהל, הייתי במועדון הברידג' של באר-שבע. חשבתי שבשלב זה כולם כבר רואים שהאיש הוא לא בדיוק מלאך משמיים, אבל להפתעתי, מנהל המועדון, שהוא איש מאוד אינטליגנטי, הסביר לי באריכות שסתם טפלו על קצב האשמות, ושכל הנשים שהוא היה אתן היו זונות.

אז איך אפשר להסביר את זה?

יש אנשים שמחמירים אתם מאוד, למרות שלא עשו כלום, ויש אנשים שגם הגננת, גם הפרקליטות, וגם מנהל מועדון הברידג' מוכנים להקל אתם מאוד.

האמת שאין לי הסבר טוב לתופעה, אבל אני חושב שזה שוב עניין של חוסר בהירות. כאשר כל העברות בין אונס לבין 'הרגשת חוסר נעימות בסיטואציה' (עוד על כך בהמשך), מוגדרות כהטרדה מינית, קל מאוד להתבלבל.

נ.ב. שמעתי את טענת ה'זונות' עוד פעמים, וחשבתי לעצמי, מה עבר לאנשים האלה בראש? האם ייתכן שכל מי שמתלבשת בחולצה עם מחשוף למשל נחשבת לזונה בעיני אנשים מסוימים, וכל מעשה מיני הוא לפיכך מותר אתה? אם כן, אז אולי זה צריך להיות הכיוון החינוכי הראשון בעיסוק בנושא הזה:

מותר לנשים ללבוש מה שהן רוצות, וזה לא אומר שהן רוצות יחסי מין, בכלל או אתך!

צופר ערפל

לפני כמה שנים, בשנת 2006, היו בישראל בחירות בחודש מרץ. אני מודה שבמשך זמן ארוך לפני הבחירות חשבתי להצביע עבור מפלגת קדימה (בסוף הצבעתי עבור עמיר פרץ בראשות העבודה. אני לא מצטער על כך, אבל זה באמת לא הנושא היום).

חבר שלי, בעל דעות בהחלט ימניות, אמר לי שלא כדאי לי להצביע עבור קדימה. הוא אמר: "אתה מסכים אתי שכעת מכהן בממשלה שר שהוא עבריין מין מורשע?!" הוא התכוון כמובן לשר לשעבר חיים רמון.

מובן שהסכמתי אתו, אני לא מתווכח עם עובדות. אבל אני חושב שצריך להבדיל בין עברה לעברה. אין דין נשיא שהורשע באונס כדין שר לשעבר שהורשע בנשיקה בכוח, ודין שניהם אינו דומה לדינו של הרב מוטי אלון.

אם כבר בהודאות מזעזעות עסקינן, קראתי רק השבוע את נוסח כתב האישום שהוגש נגד הרב מוטי אלון כפי שהופיע בעיתון הארץ. אני חייב לומר שזה נשמע פחות טוב כלפי הרב ממה שראיתי שפורסם בעיתונים אחרים. 

כיוון שלא עיתון זה או אחר יכריע באשר לטיב הטענות נגד הרב אלון, אני ממשיך את הדיון כאילו חזקת החפות עומדת לו, וכאילו גרסתו היא הנכונה. בהמשך הדברים נדון בשאלה מה אם גרסתו אינה נכונה, אבל עד אז, עדיין יש, וצריך להיות, הבדל בין אדם שהורשע בעברת מין חמורה, אדם שהורשע בעברת מין קלה, ואדם שאמנם הוגש נגדו כתב אישום, אבל בינתיים צריכה לעמוד לו חזקת החפות.

צריך להוכיח

לא עם כל מה שדר' רוחמה וייס אומרת, אני מסכים. אבל, עם מה שהיא אמרה השבוע בטור שלה, אני דווקא מסכים בהחלט: צריך לנרמל את הדיבור על האלימות המינית.

במסגרת הניסיון הזה, לנרמל את הדיבור על האלימות המינית, אכתוב פה כמה פוסטים, שעוסקים דווקא ברב מוטי אלון, מפני שאני חושב שהוא לא אשם באלימות מינית.

לא רק שצריך לנרמל את הדיבור על אלימות מינית, אלא גם צריך לדבר על הנושאים האלה בצורה ברורה, עקבית, ומתמשכת. דיבור מסודר, אם אפשר לוגי.

לכן אני רוצה לומר מראש מהן מטרות סדרת הפוסטים הזאת, מה אני מתכוון להוכיח, או לכל הפחות לנסות ולהראות:

• לרב מוטי אלון נגרם עוול חמור.
• פורום תקנה, למרות שאולי כוונותיו הן טובות, גורם לנזקים חמורים בגלל דרך ההתנהלות שלו.
• חלק מהעוול שנגרם לרב מוטי אלון נובע מן הקושי בדיבור על אלימות מינית, וכמובן על מה שהוא לא בגדר של אלימות מינית.

אז יש הרבה מה להספיק. אתחיל מייד בשבוע הבא.

אצלנו קראו לו קוקי

כל מה שאמרתי שבשבוע שעבר הוא נכון, אבל...

אמנם אחרי זמן מה הפסקתי לבוא לשיעוריו של הרב מוטי אלון, אבל לא הפסקתי ללמוד את דבריו בשנים שחלפו מאז ועד היום.

סבתי, עליה השלום, אהבה לשמוע את תכניתו בטלויזיה. בפעמים המעטות, המעטות מדי, שבהן באתי לבקר אותה, בבית האבות שלה, בערב שבת, היינו רואים את התכנית ביחד.

לעתים אני דורש בבית הכנסת. אמנם החלפתי מספר בתי כנסת בשנים האחרונות, אבל תמיד ניסיתי לקרוא דברי תורה של אחרים לפני הדרשה שלי, (שלא ייצא בטעות שדברים כמו דבר התורה לפרשת בראשית, שנשאתי בקהילת 'אשל אברהם' הוא ברוח הרב מוטי אלון. אני אוהב לקרוא מה שאני קורא, ולחשוב ולאמר מה שאני חושב.), מאגר הדרשות של הרב מוטי אלון שימש אותי לא פעם, גם אם לעתים קרובות לא הסכמתי עם רוח הפירוש שלו לפרשת השבוע.

עכשיו בדקתי את מצאי הדרשות שלו באינטרנט וגיליתי שני מאגרים מעניינים מאוד:

• מאגר השיעורים הנוכחי: http://www.haravelon.org/
• מאגר הדרשות מן העבר: http://elon.org/archives/archives_h.php

אני מקווה לשוב לשמוע את הרב אלון שוב, אולי אפילו כל שבוע, למרות שהזמן לא קירב את דעותינו הפוליטיות.