יום שני, 27 ביולי 2015

להתחיל מבראשית - כלומר מהמפץ הגדול


הגיע הזמן לגלות את הקלפים שלי: אני לא רק שמאלני, אלא גם אדם מאמין, אף כי קיום המצוות שלי מעט לוקה בחסר (אני מקווה שבעיקר לוקה בחסר בתחום שבין אדם למקום, אבל לך תדע...)
אם אני אדם מאמין, מדוע אני מאמין במפץ הגדול (ובגיאולוגיה מודרנית, ובאבולוציה וכו')? כי אני חושב שרק התיאוריות של המדע המודרני מסבירות היטב את המציאות. הייתי מנסה, בכוחותי הדלים, להסביר איך וכיצד, אבל רבים וטובים ממני עשו זאת, ואתן לפחות תמונות של כמה (מהכריכות של הספרים של) הגיגיהם בסוף הפוסט.
אבל אם אני חושב שהמפץ הגדול נכון, איך אני מאמין באלוהים?
פשוט מאוד! לא רק שאני מאמין באלוהים, אני עדין לא מבין איך הרב אמנון יצחק לא גילה את המפץ הגדול כהוכחה לאמונה!
אחרי הכל במפץ הגדול נוצרו חלקיקים לפי איזון מאוד עדין בין הכוחות הבסיסיים הפועלים ביניהם. סטייה קלה ביותר למטה או למעלה מן הקבועים המיירצרים את היחס בין עוצמות הכוחות, ולא היו ביקום אפילו אטומים, לא כל שכן גלקסיות, מערכות שמש וחיים...
זו לדעתי גדולתו של הקב"ה, שהצליח לברוא את היקום באיזון דק כל-כך, ועל ידי מספר חוקים קטן כל-כך.
ומה כל זה קשור לשמאלנות? פשוט מאוד. אם האידיאולוגיה השמאלנית מוותרת אפילו במילימטר על ממצאי המדע המודרני, ועל הדרך המדעית לגילוי האמת, היא וויתרה על כל המאבק מראש.
אין כל דרך לשכנע אדם לעשות דברים שנוגדים את 'ההגיון הטבעי' שלו, אם אין בצד השני של הכף טיעונים כבדי משקל אחרים...



יום ראשון, 19 ביולי 2015

רדיו רמאללה נגד גבעת חלפון



אז בשבוע שעבר אמרתי שאני רוצה להתחיל לתאר את השקפת העולם השמאלית שלי בצורה פחות או יותר כרונולוגית, וזה מה שאני רוצה להתחיל לעשות עכשיו.
אבל למרות ההתחייבות הכרונולוגית, נראה לי הגיוני לתאר קודם כל את ההשקפה בצורה כללית.
ניתן לתאר אותה כך: המטרה של הציונות בכלל, ושל מדינת ישראל בפרט צריכה להיות הקמת מדינה דמוקרטית מזרחית.
נראה שפחות או יותר כל הקשת הפוליטית המיוצגת בכנסת (בוודאי המפלגות היהודיות) לא מסכימה עם הטענה הזאת, או באופן עקרוני או בפועל.
בגדול השמאל בישראל שואב את השראתו מדמוקרטיות מערביות בכלל, ומן המפלגות שבאגף השמאלי באותן מדינות בפרט. לעתים אתה שומע טענות של השמאל כנגד קיפוח או אפלייה של ערבים (ולעתים אפילו של מזרחים), אבל הרושם שלי הוא שעיקר הטענה הוא משהו כמו: 'הם לא יודעים איך להיות מערביים כמונו, אז יש להם פיגור כלשהו שאנחנו בטובנו צריכים לעזור להם להתגבר עליו'.
בגדול אני לא מבין את החזון של הימין בישראל כרגע, או לפחות ברבע המאה האחרונה. מצד אחד הימין הוא 'בעד מזרחיים', מצד שני לא לא באמת משלב אותם בעמדות מפתח. מצד אחד הוא בעד שוויון לערבים, ומצד שני הוא לא. מצד אחד הוא חושב שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ומצד שני הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיה מפחד, המלווה לעתים בהערצה למדינות שסביבנו. אני בכל אופן לא ממש הבנתי.
עכשיו אני חושב, והולך להסביר באריכות למה אני חושב שהחזון שלי הוא לא רק רצוי, כי זה יהיה נחמד, אלא שזה החזון היחידי האפשרי באילוצים הקיימים (מדינת ישראל היא כוח קטן מאוד במזרח התיכון, או בכל דרך אחרת בה נבחר להגדיר את המיקום שלנו), אבל בינתיים, בפוסט הזה, אני הולך להסביר את הכותרת.
ובכן 'רדיו רמאללה' הוא שיר שהמלים שלו נכתבו על ידי ישראלי ממוצא אשכנזי, והשקפת עולם קומוניסטית (יעקב גלעד). הוא מתאר את החיים של נער מתבגר השואב את הידע שלו על מוזיקה מערבית מתחנת הרדיו של רמאללה. לילה, השדרנית האהובה עליו מפסיקה לשדר אחרי כיבוש התחנה על ידי כוחות צה"ל.
בקיצור זה החזון שלי בצורה הטרגית. ניתן לשאוב השראה מהמדינות (והערים) השכנים לנו, כולל השראה 'מערבית', אבל המלחמות מפריעות למימוש החזון הזה.
הסרט 'גבעת חלפון אינה עונה' מתאר את החזון בצורה קומית. גם החיילים המצריים, וגם חיילי צה"ל נמצאים במצב בו העניין שלהם בסוגיות בטחון הוא נמוך יחסית. אמנם יש 'אקשן' צבאי בסרט (ויקטור חסון נשבה על ידי המצרים, ומשוחרר על ידי חיילי צה"ל), אבל הרושם הוא שויקטור חסון לא מתנהל בשבי המצרי כשבוי אלא כבן שיח על סוגיות כמו איכות הקפה ודירות בשכונות השונות של קהיר (שייקה לוי המשחק את ויקטור חסון אכן עלה ממצריים).
אגב, ראוי לזכור שחסון נפל בשבי בגלל טעות בניווט שנבעה מרצונו לדוג דגים טריים.
לסיכום, יש הבהובים של הרעיון שלי בתרבות הישראלית, אבל הוא בהחלט לא רעיון מרכזי...



יום ראשון, 12 ביולי 2015

פחות או יותר לפי סדר כרונולוגי



אני הולך לעשות עכשיו הכללה גסה, ולא כל-כך אכפת לי.
על פי ההכללה הגסה זאת, ההבדל בין שמאל וימין הוא כדלהלן:
- השמאל הוא בעל פרוגרמה חדשה ומרהיבה לעולם חדש ומרהיב,
- ואילו הימין הוא בעל רצון לחזור לעבר מדומייין, שבו הכל היה בסדר.
לפי ההכללה הגסה הזאת, הבעייה של השמאל עלולה להיות שהעתיד החדש והמרהיב שהוא מציע לנו, כולל כל מיני בעיות שלא חשבנו עליהן מראש (למיטב הבנתי, זו למשל הטענה העיקרית נגד הסכמי אוסלו).
והבעיות של הימין הן שהעבר המדומיין שהוא מציע לנו לא התרחש כלל (שזו בעייה בעיקר בערך האמת של הטענות, אבל לא בהכרח של הטענות כסדר יום פוליטי), ושהעבר המדומיין לא מתאים לנסיבות החיים הנוכחיות (זו לדעתי הבעייה העיקרית של החברה הישראלית, לפחות בעשור האחרון).
לפיכך, אנסה לייצר סדר יום שמאלי, תוך התחשבות בעבר (האמתי עד כמה שידיעתנו מגעת), ותוך נסיון ללמוד ממנו כלל האפשר יותר, כדי להימנע משגיאות בעתיד.
סדר הפוסטים מכאן ולהבא (לפחות העתיד הקרוב), יהיה פחות או יותר כרונולוגי...



יום שני, 6 ביולי 2015

יש דרכים רבות


כפי שאמרתי בשבוע שעבר, אני מתכוון להקדיש את כל מאמציי בזמן הקרוב, ובבלוג הזה, כדי לפרט אידיאולוגיה שמאלית, או אידיאולוגיה שמאלנית, תלוי בנקודת המבט של המתבונן...
כמובן שיש יותר מדרך אחת לתאר בימינו אידיאולוגיה שתהיה בצד שמאל של המפה הפוליטית. הכוונה שלי היא להציג אידיאולוגיה מנומקת, ומאוד מפורטת בסיבות ובהנמקות שלה, שלא על מנת להיות אידיאולוגיה יחידה, אלא להיפך, על מנת לעורר דיון וויכוח, וליצור מספר גדול של אידיאולוגיות כאלה.
נראה לי שלקורא הנאמן, תוך כדי קריאת הדברים יהיה קל לחשוב לפחות על אידיאולוגיה אחת שתהייה שמאלית לאידיאולוגיה שאציע, ולפחות אחת שתהיה ימנית לה, אך עדיין תהיה בשמאל של המפה הפוליטית...

הערה: המשפט המופיע בכותרת מוכר לכל מי שגדל בארץ בתחילת שנות השמונים.
פרטים ניתן למצוא כאן: 
כמובן העובדה שלא ניתן לראות כיום את הסרטון המקורי היא חלק מן הבעייה שאני מנסה לפתור, אבל פרטים על כך יגיעו רק בעוד זמן רב...




יום ראשון, 28 ביוני 2015

בגללי

לפני שאני אומר עוד מלה אחת נוספת, אנא צפו באחד הקטעים המוצלחים של החמישייה הקאמרית (לדעתי כמובן):



אז ככה, הסיבה שהשמאל נכשל בבחירות היא בגללי:

- לא ניסחתי אידיאולוגיה מסודרת של השמאל.
- לא הבהרתי עד כמה הקיפאון המדיני מסכן את המדינה.
- לא הסברתי עד כמה הכיבוש באמת משחית את דמותנו המוסרית, הערכית והתרבותית.

חיפפתי. אז מעכשיו אני הולך לתקן את זה, בסדרה של פוסטים המנסים לפרוש אידיאולוגיה שמאלית מסודרת.
כי מה שחסר קודם כל זו אידיאולוגיה, רק אחר כך סייעת שלישית בגני הילדים...

יום ראשון, 21 ביוני 2015

סיכום ביניים


אני כמובן מתנצל שלא כתבתי בבלוג זמן כה רב...
אני גם מאוד מקווה שבימים הקרובים, ובפרט במהלך חופשת הקיץ, אכתוב בבלוג לעתים קרובות יותר מאשר רק פעם בשבוע.
לגבי שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, אני לא מתחייב לשום דבר.
להיות מורה למתמטיקה בתיכון זו עבודה קשה ותובענית.
למשל, ניתן היה לחשוב שאם בחינת הבגרות נערכת ב-21 במאי, אז אחרי כן במשך כחודש, יהיו עתותיו של המורה הנ"ל, בידיו, והוא יגיע לכתיבה בבלוג עוד לפני ההתחלה הרשמית של חופשת הקיץ.
כפי שהתאריך לעיל מעיד, זה לא קרה...
אז אני ממש לא מבטיח דבר אחרי האחד בספטמבר, אבל עד אז, אנסה למלא את הבלוג בהרבה מלל חסר פשר.
הנה אני מתחיל:
מה שניסיתי לעשות בדיון הקצר שערכתי ביני לביני על הוראת המתמטיקה, הוא להבהיר שמתמטיקה היא גם מעניינת בפני עצמה, והיא גם כלי שרת למקצועות אחרים: פיזיקה, מדעי המחשב, כלכלה, ועוד כהנה וכנה, שלא הספקתי לפרט.
מסיבות שיובהרו (אני ממש מקווה) בעתיד הקרוב מאוד, אני נוטש את הנושא הזה זמנית, עם סיכום הביניים שכל תכנית לימודים להוראת המתמטיקה בבית הספר, צריכה לקחת את האמור בחשבון.
לפני כמה חדשים פרסם הפיקוח להוראת המתמטיקה טיוטה לתכנית חדשה שתתחיל לעבוד בהיקף מלא בעוד מעט יותר משנתיים.
את הטיוטה ניתן למצוא כאן.
אני חושב שדווקא באיזון בין הצרכים של המקצועות השונים, התוכנית המוצעת עושה עבודה טובה. יש בה בעיות אחרות, אבל על כך אדון כאן במקרה הטוב רק בעוד מספר חדשים...
להתראות בקרוב.




יום ראשון, 15 במרץ 2015

XKCD צדק

וגם פראצ'ט זצ"ל צדק.
אז הנה איך XKCD צדק בקשר לפראצ'ט:
Terry Pratchett

אבל תלכו לראות שם...
נ.ב. בקרוב הבלוג יחזור חדש ומשופר...

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

לכבוד פרס ישראל

ולכבוד שני השופטים היחידים שנשארו בקטגוריות של ספרות עברית, חקר הספרות וקולנוע, מוטי שקלאר ויהורם גאון, אנו מגישים לכם בגאווה שיר לשבת:






הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...