יום רביעי, 28 בינואר 2009

ביקורת מסעדות מאוחרת

ביום שלישי לפני שלושה שבועות בערך הייתה עדיין מלחמה.
ניסיתי להיפגש אישית עם מגשרת, כדי לקדם את עבודת הדוקטורט שלי, ולשם כך הגעתי לראשון לציון.
ואז ראיתי את הפרסומת לפסוולוס.
בית קפה קטן וחמוד מאוד בשדרות רוטשילד בראשון לציון, רחוב המתפקד כמדרחוב.
התפריט הוא קטן אבל יצירתי, כי לא הרבה בתי קפה יציעו לך גם גיוזה וגם שקשוקה.
מפאת שעת הבוקר המוקדמת יחסית העדפתי שקשוקה, ולא התחרטתי.
תמורת מעט יותר משלושים שקלים (לא זוכר את הסכום המדויק בגלל סניליות וגם בגלל הלם קרב), אכלתי ארוחת בוקר הכוללת חביתה נאה, סלטים טריים, לחם טעים, מיץ טבעי וקפה.
המלצר, או שמא הוא הבעלים, היה קשוב ביותר, והעיצוב הפנימי היה עמוס אך ביתי ונעים, ודי כתום.
אה, ואם אתם דווקא רוצים לדעת, אז פסוולוס זה סוג של עוגיות מרוקאיות.

תגובה 1:

  1. שלום אורי, זו שוב בתיה -
    מה זה שקשוקה אני יודעת אבל מה זה גיוזה?
    אהבתי את מה שכתבת ולגבי הרכבת - כל הכבוד על החריצות - לא התעצלת, כתבת - האם הם השיבו לך תשובה כלשהי? לפני כמה שנים, נסעתי עם עוד כמה חברות בכל יום רביעי, אם אני לא טועה, ברכבת, להרצליה לקורס של חברת אנ. אס. פי. - וטימינים ותוספי תזונה. בקיצור, זה היה קייץ באר-שבעי טיפוסי כלומר חם מאוד. נסענו בסביבות שלוש בצהריים - יענו שיא החום. היינו מגיעות לרכבת ואז, רק בקרונות בודדים ולא לפי איזה שיטה או הגיון כלשהו, המזגן פעל וביתר הקרונות - אין מזגן, אין חלון לפתוח והרכבת לא נוסעת (אני מדברת על בערך לפני שש שנים, לא היו כל כך הרבה נוסעים ברכבת) מחכים חמש דקות, מחכים עשר דקות שתים עשרה דקות. אני קמה ממושבי, כולי נוטפת מים ועל סף עירפול חושים ועלפון ומחפשת את אחד העובדים(כך בעצם גיליתי שיש קרונות שבהם המזגן עובד) בסוף מוצאת עובדת שואלת אותו - מה קורה למזגן בקרון שלנו., וזה שלידו, וזה שלידו וכו, ומה עונה לי החכמולוג - לכי לשבת איפה שהמזגן עובד. כך פתרה באותם הימים רכבת ישראל בעיות. טוב התשובה הזו כמובן לא סיפקה אותי ואפילו קוממה אותי חיפשתי מספר טלפון של הרכבת - איש אינו עונה. לא התעצלתי, ביררתי ב-144 את מספר הטלפון של רדיו דרום, התקשרתי אליהם, העלו אותי לשידור ושם אמרתי - מה זה היחס הזה, איך בקיץ חם דוחסים אנשים לרכבת לא מאוררת, החום בתוך הרכבת מגיע לשבעים מעלות, ואיך זה שבמרכז כל הקרונות מאוררים וכו וכו מה באר-שבע זה פרונקל, לא מגיע לנו יחס.
    בשבוע שאחרי הדברים האלו נסענו שוב ברכבת, וראה זה פלא - הרכבת היתה ממוזגת. ומאז ועד היום הרכבת ממוזגת בכל הקרונות. אז אם לא ישיבו לך - אולי כדאי לשקול לפנות למדיה. לי זה עזר. בהצלחה

    השבמחק

עשן הזמן עולה אל התקרה - פוסט סיום

בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007. בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007. נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים ש...