יום שלישי, 3 בפברואר 2009

תודה לעזר על הדוגמא

הנה השיר של עזר, פעם אחת במקור, ופעם אחת אחרי עריכה בכיתה של פרופ' אורי ברנשטיין:

לפני

סימנים
אור מנורת הלילה משתקף על ראשך הקירח.
זה כח מיני אומר חבר.
אני אוהבת את מצחך הקרוח, אומרת היא וצוחקת.
צחוק אחר.

בנעוריך אתה עוד מסלסל בשערך
הנופל על כתפיים רחבות.
טיפות נושרות ממצחך הקודח
כשאתם מטובעים אחד בשני.
אני אוהבת אותך שפתיה פוסקות.

בתהליך המנשיר סימנים שהיית
שומר, אתה מכבה את האור
על זיכרון, לפחות אחד, שהיית מוותר.

ואחרי

סימנים
אור מנורת הלילה משתקף בראשך הקירח.
זה כח מיני אומר חבר.
אני אוהבת את מצחך הקרוח, היא צוחקת
בצחוק אחר.

בנעוריך עוד סלסלת בשערך
שנפל על כתפיים רחבות.
כשהייתם מטובעים אחד בשני.

בתהליך המנשיר סימנים שהיית
שומר, אתה מכבה את האור
על זיכרון, אחד לפחות, שהיית מוותר.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עשן הזמן עולה אל התקרה - פוסט סיום

בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007. בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007. נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים ש...