ובכן גם השבוע נמשיך לדון בכתבה של ידידנו אבי בנטוב.
בשבוע שעבר דנתי בשלוש הטענות הראשונות שהופיעו בכתבה, הפעם ברצוני לדון בשתי טענות אחרות:
7. הייתי רוצה ששבת תהיה יום מנוחה ושבתון חוקיים בעליל.
12. לא בכל אוטובוס אני יכול לנסוע אם הוא לא מקווי המהדרין, גברים מקדימה נשים מאחורה.
אבי היקר, יש בעייה עם שתי ה'בקשות הקטנות' שלך. הבעייה היא, שמה שאתה מגדיר כזכות שלך (שמירת שבת במרחב הציבורי, אוטובוס נפרד), פוגע בזכויות של מישהו אחר.
אני לעומתך חושב שזכותי לנסוע במכונית הפרטית (שאין לי) שלי, בכל רחוב ברחבי ישראל, בכל יום של השנה. יהיה לי קל מאוד להראות שזו זכות יסודית הרבה יותר מאשר הזכות שלך שלא ייסעו ברחוב שלך. שכן הזכות שלי היא זכות חופש התנועה, זכות ש'מחוברת' אלי ישירות.
אני גם חושב שזכותי שתהייה תחבורה ציבורית בשבת בכל מדינת ישראל, ואני מתכוון לכתוב על כך בהרחבה בהמשך, אז לא אפרט כרגע, אבל קל לראות שבהנתן שאין לי מכונית, העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבת פוגעת בזכויותי האישיות בצורה חמורה (ורגרסיבית, כלומר פוגעת בי יותר אם אני עני).
גרוע מכך, אבי היקר, אני חושב שהמדינה צריכה לאסור על אפלייה של נשים בכל המקומות במדינת ישראל. כלומר, בית הכנסת שלי הוא שוויוני, ואני חושב שהמדינה צריכה לכפות זאת גם על בית הכנסת שלך!
הזכות לשויון בכניסה למוסדות ציבוריים היא זכות חוקתית. כך למשל הבת שלי הצליחה לבקר בבית הכנסת 'החורבה' שברובע היהודי לפני שהוא נפתח לציבור, כי סבא שלה היה המהנדס ששיפץ אותו. מרגע שהמבנה פתוח לציבור, היא לא יכולה לראות אותו מבפנים, כי או שהוא סגור, או שיש בו תפילה, ובשני המקרים מדובר על מבנה ציבור שאסור לה להינות ממנו, למרות שכספי המסים שאני (וסבא שלה) משלמים, מממנים אותו.
למותר לציין שכל מה שאני אומר על בתי כנסת, נכון שבעתיים לגבי תחבורה ציבורית.
אבל אני אדם סביר, אבי.
אני לא מבקש באמת לכפות עליך שיוויון בבית הכנסת שלך (אבל כן שעות ביקור שוויוניות, מחוץ לשעות התפילה, אם הוא אתר תיירות פופולרי כמו בית כנסת 'החורבה'). ואני אפילו לא מבקש למנוע 'קווי מהדרין' מסוימים (בתנאי שהם יאפשרו לנשים חילוניות, ולגברים חילוניים לשבת בהם בכל מקום שעולה על רוחם, אם הם דווקא ירצו להרגיז, לפי החלטת בג"ץ, כל עוד מדובר בחברות לאומיות, ולא פרטיות).
למה אני לא מבקש לכפות עליך את הזכויות החוקתיות שלי?
כי אדם אדם נחמד אבי. אני מבין שאתה מיעוט, ואני מבין שאתה רואה את עצמך כנרדף, ואני מוכן לתת לך לחיות בכללים שמפריעים לי מוסרית וחוקתית, רק כי אני אדם סובלני (אני לא פלורליסט, אני לא חושב שבאמת צריכות להיות לך זכויות להפלות, אני מאפשר לך את זה כי אני נחמד).
אבל אבי, דיר בלק, הסבלנות שלי, והסובלנות שלי, הן מוגבלות. אני לא נכנס למגרש שלך, אתה אל תיכנס למגרש שלי. תן לי להתפלל שוויוני ואל תציק לי, תן לי לנסוע בשבת, ותן לי לפתח תחבורה ציבורית בשבת בלי להיות יותר מדי נודניק.
אחרת אתה עלול למצוא אותי מתעקש על הזכויות שלי גם במגרש שלך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה