יום שישי, 19 בפברואר 2021

מאימתי קורין: מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות - על הגישה הגנוסטית בספר קהלת וב'קום קרא'




אזהרת ספוילר: בפוסט זה אני עוסק בפרטי עלילה שונים ברומן 'קום קרא'.
על פי הויקיפדיה באנגלית גנוסטיקה היא אוסף של רעיונות ומערכות דתיות שמקורם במאה הראשונה לספירה בקרב כתות נוצריות ויהודיות קדומות. קבוצות שונות אלה הדגישו את הידע הרוחני האישי (גנוסיס) על פני תורותיה המסורות, המסורות והסמכות של הכנסייה. בהיותה רואה בקיום החומרי פגום או רע, הקוסמוגוניה הגנוסטית מציגה בדרך כלל הבחנה בין אל עליון, נסתר לבין אלוהות פחותה ומרעילה (הקשורה לעיתים לאל התנכ"י) האחראי ליצירת היקום החומרי. הגנוסטים ראו את היסוד העיקרי של הישועה כידע ישיר על האלוהות העליונה בצורה של תובנה מיסטית או אזוטרית. טקסטים גנוסטיים רבים לא עוסקים במושגים של חטא וחרטה, אלא באשליה והארה.
כתבים גנוסטיים פרחו בקרב קבוצות נוצריות מסוימות באגן הים התיכון עד למאה השנייה בערך, כאשר אבות הכנסייה המוקדמת גינו אותם ככפירה.
במשך מאות שנים, רוב הידע המלומד על גנוסטיקה הוגבל לכתיבה של דמויות נוצריות אורתודוכסיות כמו איראנוס של ליונס והיפוליטוס מרומא, אך עניין מחודש בגנוסטיקה נוצר לאחר גילוי בשנת 1945 של ספריית נאג' חמאדי המצרית, אוסף של טקסטים נדירים מוקדמים וגנוסטיים, כולל הבשורה על פי תומאס ואפוקריפון יוחנן.
ובמילותי שלי: הגנוסטיקה בעיקרה מציגה אל בורא רע שברא את העולם ושולט עליו, לעומת אלה טובה ונסתרת שניתן להגיע אליה רק דרך הארה רוחנית.
מובן שהשקפה זו לא מסתדרת עם הראייה היהודית של אל אחד (למרות שיש שהצביעו על הקשר בין תורת הקבלה לבין הגנוסטיקה, אבל יריעתנו קצרה מכדי לעסוק בכך),שברא את העולם, שנתן את התורה, ושעתיד להביא את הגאולה.
לדעתי ניתן למצוא את האמונה הגנוסטית בפסוקים המסוימים בתוך ספר קהלת, ובמידה שהם אכן נמצאים שם ככאלה, זה נראה לי ברור ומובן שרוב הפרשנויות על הספר לא יתיחסו ישירות לעניין, כי זו כפירה גדולה למדי מצד ספר שנמצא בתנ"ך.
ובכל זאת פסוקים כמו:

פרק א
יג וְנָתַתִּי אֶת-לִבִּי, לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע, נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם--לַעֲנוֹת בּוֹ.
יד רָאִיתִי, אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.
טו מְעֻוָּת, לֹא-יוּכַל לִתְקֹן; וְחֶסְרוֹן, לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת.

פרק ג
טז וְעוֹד רָאִיתִי, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע.

פרק ה
א אַל-תְּבַהֵל עַל-פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל-יְמַהֵר, לְהוֹצִיא דָבָר--לִפְנֵי הָאֱלֹהִים: כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל-הָאָרֶץ, עַל-כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים.
ב כִּי בָּא הַחֲלוֹם, בְּרֹב עִנְיָן; וְקוֹל כְּסִיל, בְּרֹב דְּבָרִים.
ג כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים, אַל-תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ--כִּי אֵין חֵפֶץ, בַּכְּסִילִים: אֵת אֲשֶׁר-תִּדֹּר, שַׁלֵּם.
ד טוֹב, אֲשֶׁר לֹא-תִדֹּר--מִשֶּׁתִּדּוֹר, וְלֹא תְשַׁלֵּם.
ה אַל-תִּתֵּן אֶת-פִּיךָ, לַחֲטִיא אֶת-בְּשָׂרֶךָ, וְאַל-תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, כִּי שְׁגָגָה הִיא: לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל-קוֹלֶךָ, וְחִבֵּל אֶת-מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.
 
קריאת הפסוקים הללו ברצף מותירה רושם קודר למדי על המציאות הקיימת בעולם. העולם הוא מעוות מקולקל ומרושע. יש אל פועל בעולם אך חשוב להיזהר ממנו שכן הוא יכול להרשיע אותך בקלות.
כפי שכבר אמרתי, לקהלת יש מספר מסרים לבני האדם, ולא כולם קודרים כמו המסר הזה, אבל המסר הזה, של המציאות המקולקלת הוא מוטיב חשוב בקהלת, וקשה להתעלם מקיומו.
חז"ל מודעים היטב למסר הקשה הזה המצוי במגילת קהלת והם מתייחסים אליו במספר דרכים (מבריקות) ומצליחים להוציא מן המגילה מסר עשיר יותר ומאפשר חיים גם בצל הדעה הפסימית הזאת.
ברומן קום קרא קשה להשתחרר מן הרושם שאנו חיים במציאות מקולקלת. הטראומה של מבצע 'צוק איתן' שורה על פני הרומן (כמו גם על פני הרומן הקודם בסדרה 'קובלנה של בלש'), ומייצרת רושם של מציאות קשה ואלימה, שבה עצם הקיום הפיזי תלוי כל העת על בלימה, והעיסוק בקיום הפיזי (קרי בענייני צבא וביטחון) שולל כמעט לחלוטין כל קיום רוחני, או אפשרות של קיום רוחני.
כל זאת קורה ברמה הלאומית, וגם ברמה המאוד אישית של שלוש הדמויות המספרות בסיפור: נחום פרקש, אליש בן זקן, ותהל בן זקן.
ברומן 'קילומטר ויומיים לפני השקיעה' דליה שושן, וגם אליש בן זקן נתקלים במציאות הקרה והאטומה של העיר תל-אביב, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת השלטון העריץ של הדמויות הכמו אלוהיות הגחמניות, השרירותיות והמרושעות שמשפיעות על מהלך העניינים בעיר שדרות ברומן 'קום קרא'.
תרז קביליו שמעוניינת להפיק סרט ומיזם דיגיטלי, ואין לה כל גבולות של טעם טוב או של נימוס או של כיבוד צנעת הפרט, ושליחתה נאמנה אוחילה וקנין, אסרף ראש העיר המתערב במסרים של המרצים בספרייה, ובמידת מורשת ישראל שתהיה במפגשים, ומעל כולם מזדהרת דמותו המפחידה וכמעט חסרת הפשר של סימו פרקש.


אין תגובות:

פרסום תגובה

הפורימשפיל של קהילת אשל אברהם בגרסת הוידאו

  אז לפני שעברתי למדרשה בקיץ האחרון, הייתי חבר די פעיל במשך כמה שנים טובות ב קהילת אשל אברהם . אפילו הייתי בוועד של הקהילה. אחד הדברים כחבר ...