יום רביעי, 23 ביוני 2021

מאימתי קורין: כהות בהירה

Finding Light on the Dark Road

אזהרת ספוילר: בפוסט זה אדון בפרטי עלילה שונים מן הרומן 'קום קרא'
בפוסט הקודם דנתי בדמותו של בן זומא כפי שהיא עולה מן המימרות שלו בפרקי אבות, ובפוסט זה ברצוני לדון בדמותו של בן זומא כפי שהיא עולה מן האגדה על 'ארבעה שנכנסו לפרדס' כפי שהיא מופיעה בתוספתא. האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס, והאגדות הסמוכות לה, מופיעות בנוסחים מעט שונים בתוספתא, בתלמוד הירושלמי, ובתלמוד הבבלי. הפעם, לצורך הדיון בדמותו של בן זומא, נסתפק בנוסח אחד, אבל בפוסטים הבאים, שיעסקו בדמותו של אלישע בן אבויה, נזדקק לכל הפחות גם לנוסח הבבלי, וגם לנוסח הירושלמי.

תוספתא חגיגה ב ב
בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך [פן תשבענו והקאתו משלי כה טז].
משלו משל למה הדבר דומה לפרדס של מלך ועלייה בנוייה על גביו מה עליו [על אדם] להציץ ובלבד שלא יזוז [את עיניו] ממנו.
ועוד משלו משל למה הדבר דומה [לאיסתרא] העוברת בין שני דרכים אחד של אור ואחד של שלג הטה לכאן נכוה [באור] הטה לכאן נכוה משלג מה עליו על אדם להלך באמצע ובלבד שלא יהא נוטה לא לכאן ולא לכאן.
מעשה ברבי יהושע [שהיה מהלך באסתרטא והיה בן זומא בא כנגדו] הגיע אצלו ולא נתן לו שלום
אמר לו [מאין ולאן] בן זומא
אמר לו צופה הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח שנאמר (בראשית א) ורוח אלהים מרחפת על פני המים ואומר (דברים לג) כנשר יעיר קנו [ על גוזליו ירחף דברים לב יא] מה נשר זה טס על גבי קינו נוגע ואינו נוגע כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח
אמר להם רבי יהושע לתלמידיו כבר בן זומא מבחוץ.
לא היו ימים מועטים עד שנסתלק בן זומא.

הקטע שהבאתי מן התוספתא מנסה להסביר לקוראים מדוע 'בן זומא הציץ ונפגע'. הקטע מתחיל בהשוואה של הפרדס כלומר העלייה המיסטית לאזור אסור של התורה, או לרקיעי השמיים, לשני דברים שונים.
ההשוואה הראשונה היא לפרדס שיש מעליו עלייה. משתמע מן הפסוק המצוטט בראש הקטע, שבן זומא לא ידע את גבול הלימוד הנחוץ לו, והוא הרחיק מעבר לכך. במשל של הפרדס והעלייה היה על בן זומא להישאר בפרדס עצמו, ולא להציץ אל עבר העלייה.
במשל על האסתרטא (שביל, ודומה למילה רחוב באנגלית) העוברת בין האור (במובן אש) ובין השלג, היה על בן זומא לשמור על האיזון הנכון בין האור ובין השלג והוא לא הצליח לעשות כן.
גם בסיפור על הפגישה (שוב באסתרטא) בין רבי יהושע ובן זומא, נראה שבן זומא מתקשה לשמור על האיזון בין המחויבויות החברתיות, ובין הרצון לחשוב על עניינים הקשורים לתורת הנסתר. על פי הפיזיקה החז"לית (וגם על פי הפיזיקה של אריסטו למשל) יש מים מעל הרקיע ומים מתח לרקיע. הנושא הזה מטריד את בן זומא, ובפרט על פי מדרש של הכתוב הוא מגיע למסקנה שהרווח בין המים לשמים הוא רווח צר מאוד, כמו הרווח בין הנשר ובין גוזליו שעליהם הוא מרחף. רבי יהושע מניח כי העיסוק המופרז של בן זומא ברווח הצר הזה מרמז שהוא עומד לצאת מן העuלם, ומסתבר שרבי יהושע צודק בהערכתו זו!
כלומר דמותו של בן זומא מאופיינת ב'הליכה על הקצה' או בחיפוש של הגבול', בן זומא אינו מצליח לשמור על האיזון הנכון בין העולם הזה ובין עניינים רוחניים, ובסופו של דבר הוא יוצא מן העולם הזה.
ברומן 'קום קרא' בעמוד 179 מבקר נחום פרקש את חברו אהוד ברדה ששבר את הרגל:


"...אל תתבאס,עוד ייצא ממך משהו בסוף.
אמרתי שארשם ללימודים כשאשתחרר. הוא אמר כל אחד והקצב שלו.
כתבתי על הגבס, החלמה מהירה כהות בהירה.
הוא התאמץ לקרוא את הכתוב, שינה את תנוחתו. הכר שלמראשותיו נשמט לרצפה. הרמתי אותו. התפחתי או בכמה חבטות והיטבתי תחת גבו ועורפו. אהוד פלט אנחת הקלה. אולי תלמד סיעוד, אמר.
שתקתי.
מה זה כהות בהירה?
משכתי בכתפי. אמרתי רצית שיר, לא.
לא עברו לך השטויות, פרקש."

הדיאלוג בין ברדה ופרקש הוא טעון ביותר. מצד אחד ברדה לועג לפרקש על חוסר הצלחתו בעולם הזה, והלעג מתבטא בחוסר יכולתו של פרקש ללמוד תחומים מסוימים הנחשבים קשים.
מאידך גיסא, הדיבור והשתיקה והכתיבה של פרקש מביעות לעג מהול בצער מסדר גבוה יותר.
השתיקה של פרקש היא טעונה שכן ברדה מציע לפרקש ללמוד סיעוד כלומר תחום המרפא בני אדם, אך פרקש הוא חסר יכולת לרפא, והוא עסוק בשאלה כיצד להזיק פחות מתוך עולמות הידע והתוכן שלו. הוא יודע כי הכניסה לפרדס הלימודים, כולל פרדס הלימודים המלחמתי של ברדה היא מסטוכנת ביותר, הן לגופו והן לנפשו של ברדה, אך אין לו דרך להעביר לברדה את תחושת הסכנה, כי הטקסט המזהיר מפני הסכנה אינו מוכר לו.
על הגבס הלבן הוא כותב באותיות כהות וזהו סוג ראשון של כהות בהירה.
המתח בין הספרדיות לאשכנזיות אצלו ואצל ברדה הן סוג שני של כהות בהירה.
המתח בין הטוב לרע, או בין השימוש בכוח לטובה או לרעה הוא סוג שלישי של כהות בהירה.
האיזון בין האור לקרח והאסתרטא הצרה שמבדילה ביניהם היא סוג רביעי של כהות בהירה.
אך ברדה אינו מבין דבר מכל זה!
 
Light and dark (Ephesians 5:8-14) – Seeking the kingdom
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ראיון עם אלי אשד

אז חברי אלי אשד ראיין אותי לכבוד הספר החדש. אני מביא כאן את הטקסט של הראיון עצמו, אבל אלי כתב עוד עלי והוסיף תמונות וכו', אז שווה בהחלט ...