אני נוסע לעתים תכופות ביום ששי בבוקר, ואם כן אני מקשיב לתוכנית 'בילוי נעים' עם מולי שפירא. אני מאוד אוהב את מולי שפירא, ופחות את המחליפים שלו, אבל...
מתישהו בשעה השנייה גיל חובב עולה לשידור וממליץ על מסעדה טובה וזולה (מולי מתעקש, פחות מחמישים שקל לסועד). אלא שבשבוע שבו יעל ואני הקשבנו, מולי שפירא לא היה, וגיל חובב הרשה לעצמו להמליץ על מסעדה טיפה יותר יקרה. מחנהיודה שבשוק מחנה יהודה בירושלים.
יום הולדתי התקרב, ויעל ואני סיכמנו שבחול המועד סוכות נעלה לרגל לירושלים, לאכול במסעדה לא כשרה (הרי לכם כפירה!)
הגענו. זה לא כזה קל למצוא, אבל אנשים ליד השוקניון יודעים איך להכווין למסעדה. בזכות האוטובוס לא הגענו מוקדם מדי, וניסינו לשכנע את האחראית שנאכל מהר, בסוף סיכמנו שעל הבר ועד שתיים.
אכלנו לחם מצוין עם איולי פסטו משובח (בחינם), פולנטה רכה, וקרעי פסטה עם גבינה, סלט אנדיב גבינה כחולה ותאנים, שתיתי (יעל טעמה רק טיפה) יין פליני של סוסון ים, קיבלנו שתי כוסות יין נתזים ורוד (גם כן חינם), מוס שוקולד עם קצפת מצוין (גם כן חינם), ובסבוסה תאנים עם גלידת טחינה, משובח, הגלידת טחינה מעט כבדה, ראו הוזהרתם. יצאנו מרוצים מאוד, שתויים קמעה, במאתיים שקל (כולל שרות), ולפני השעה שתיים!
רק אחרי הצהריים, כשישבנו לשתות מיץ תפוזים בעמק רפאים, הבנו שבעצם לא אכלנו שום דבר לא כשר.
יש לסיפור הזה בטח מוסר השכל, אבל אני לא יודע מהו!
היי אורי, מזמן לא התראינו לא קשור לנ"ל מברכת אותך ליום הולדתך לא היגעתי בגלל אי הבנה. אני לא כל כך יוגעת איפה לכתוב את זה(אני גרועה בהפעלת מחשב) אבל דיברנו יותר מפעם שנכתוב על ספרים אז רציתי להמליץ בחום על הספר נוטות החסד שכתב ג'ונתן מילר. זווית שונה לחלוטין על השואה עם הרבה מאוד ידע מעמיק ספר רחב יריעה שאני מוכרחה להודות שהיה קצת יותר מדי במאה העמודים האחרונים (בספר 940 עמודים) ובכל זאת כדאי מאוד לקרוא. אם אפשר לסכם במשפט או שניים ספר כל כך עמוק ועמוס או נכון יותר שני משפטים בספר שאני בהחלט מסכימה איתם לחלוטין, אפשר להגיד שכל אדם מכל עם בזמן מסויים בתנאים מסויימים יכול להפוך לרוצח ואפילו להיות מעורב ברצח כל כך נרחב
השבמחק