בזכות החמאס היה לי אתמול קצת זמן לחשוב על הבלוג הזה, וגם כן בזכות החמאס, הייתי ליד בית ספר בכור לוי ברחובות (לא אספר כאן היכן הוא בדיוק, ואסתפק רק באמירה שהוא סמוך לבית של הוריה של אשתי, ברחובות).
ובכן, רצה הגורל, ובכור לוי הוא בית הספר המצטיין בכל ישראל במבחני המיצ"ב (אני חושב שהכוונה למבחני העברית של כתה ה' במקרה הזה, לצערי זה לא ברור מן התמונה...)
מה שברור מן התמונה הזאת הוא שני דברים:
- יש ערך ממשי להצלחה במבחני המיצ"ב. תלמיד שהצליח במבחנים הוא בעל 'ידע ממשי' מסוים, ובית ספר שהצליח במבחנים כנראה מקנה לתלמידיו ידע ממשי (ייתכן שהם רוכשים חלק ניכר מן הידע בבית, ולא בבית הספר, אבל הבה נניח לכך לפי שעה).
- יש ערך ממשי בידע אילו בתי ספר (כיתות, מחוזות, ערים) מצליחים במבחני המיצ"ב, הן כהורים (המנסים למקסם את הישגי ילדיהם), והן כמערכת (המנסה למקסם את הישגי המערכת בכלל).
הנקודה היא ששתי פיסות המידע (הידע שמאפשר לתלמיד להצליח במיצ"ב, והידע שבית ספר מסוים מצליח במיצ"ב) שייכות לשני סוגים שונים של ידע.
למרות הטענות על יחסיות תרבותית וכו', מטרתם של מבחני המיצ"ב היא להעלות את ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים (לפחות זו אחת המטרות העיקריות), הבוחנים בד"כ ידע במתימטיקה, במדעים, ובאנגלית. הידע במתימטיקה ובמדעים הוא לא רק 'מערבי', ובשנים האחרונות ניתן למצוא הרבה מדינות כמו: טורקיה, דרום קוריאה, פקיסטן ואירן במדינות המצטיינות בתחומים אלה.
מבלי לפרט עוד, נניח שהידע הזה הוא ידע 'נאור' כלומר ידע שאנחנו כחברה טוענים שהוא מועיל לבעליו באופן כללי והוא אף בעל ערך כלכלי (לבעליו, ולשותפים של בעליו).
הידע על בתי הספר המצטיינים במיצ"ב הוא ידע שנוצר כתוצאה ממערכת של כוח, אבל, כפי שכבר הראינו, גם ידע כזה יכול 'לעבור בעלות', ולשמש כנגד מי שייצר אותו מלכתחילה (עובדה שמשרד החינוך שוקל לבטל את מבחני המיצ"ב).
על ידע מסוג זה ניתן להחיל את כל הביקורות של פוקו, אך אני טוען שזה לא יועיל להפעיל אותן על הידע מן הסוג הראשון.
ושוב, אפרט עוד בשבוע הבא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה