מבחני המיצ"ב נערכים בארבעה מקצועות עיקריים: שפת אם (עברית או ערבית), מתימטיקה, מדע וטכנולוגיה, ואנגלית. מלבד הידע בשפת אם, כל התחומים הללו נבדקים גם במבחנים בינלאומיים, ומושווים בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD למשל. למרות שמשרד החינוך לא מצהיר בצורה מפורשת שמבחני המיצ"ב נועדו לשפר את הביצועים של ישראל (גם) במבחנים בינלאומיים, לי, באופן אישי, אין ספק בכך.
אני מסיק זאת הן מן המקצועות הנבדקים במבחני המיצ"ב, והן מן העיתוי בו החלו מבחני המיצ"ב (לאחר שישראל לא הצליחה מספר שנים במבחנים בינלאומיים, וסמוך לכניסת ישראל לארגון ה-OECD).
מכאן שלמרות שמבחני המיצ"ב היו יזמה של משקד החינוך, לא ברור שמשרד החינוך הוא ה'ממשלה' שבאמת מעוניינת בציונים הללו מלכתחילה.
מצד שני, לא נוכל לטעון שארגונים בינלאומיים מנסים להשליט את מרותם על ישראל דרך מבחני המיצ"ב.
נראה יותר סביר לטעון שאפילו אם המדע והטכנולוגיה (והשפה האנגלית, ואפילו המתימטיקה) משתנים ללא הרף, עדיין יש 'גוף ידע אובייקטיבי', שנשאר במידה מרובה סטטי לאורך השנים, ואפשר ללמד אותו ללא חשש של 'השפעה פוליטית' ברחבי העולם.
הבעייה העיקרית של המודל של פוקו על ייצור הידע היא שכמורים וכתלמידים, הוא משאיר אותנו ללא אופציות ממשיות לפעולה, או לכל הפחות לפעולה שהיא פחות או יותר הוגנת, ופחות או יותר אפקטיבית.
ההצלחה של בתי ספר מסוימים בישראל (ברחובות ובחיפה), מראה לנו כי ה'ידע האובייקטיבי' בישראל לא מועבר אוטומטית לבעלי ההון. לראייה, בתי הספר שהצליחו ביותר במיצ"ב, הם לאו דווקא באיזורים העשירים ביותר בישראל. עובדה זו, בצירוף כל הטיעונים עד כה, עשויה לעודד אותנו. אם נלמד את ילדינו מתימטיקה, מדעים וטכנולוגיה ואנגלית (וגם שפת אם), אנחנו לא מלמדים אותם אך ורק, או בעיקר, ידע שיוצר על ידי הממשלה על מנת להאדיר את כוחה, אלא ידע שיש עליו הסכמה עולמית שהוא מועיל.
העובדה שעדיין יש פערים בין עשירים ועניים בהצלחה במבחני המיצ"ב, נותנת לנו מטרה ראויה בהשגת צדק חברתי - שיפור הישגי המיצ"ב לכולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה