לחג שבועות יש כמה שמות, שניים מהם:חג הביכורים
חג מתן תורה
חג הביכורים
מובן שכאשר יהודי אינו חי בארץ ישראל, הוא לא מרגיש את זרימת הזמן הישראלית, ואת ההבדלים הניכרים בין השעורה המבשילה בראשית ניסן בנגב, ובין הענבים המבשילים בקיץ ובסתיו בגולן ובגליל העליון.
כאשר המשנה מנסה לקבוע גדרות לביכורים, היא מסבירה גם את התהליך שהחקלאי אמור לעבור בזמן הבשלת הפרות או הזרעים המוקדשים לביכורים, וגם לקבוע גדרות בזמן לכך. היא קובעת כי ניתן להביא ביכורים מחג השבועות ועד לחג הסוכות. כלומר בעצם השם של חג השבועות לא צריך להיות חג הביכורים, אלא חג ראשית הביכורים.
חג מתן תורה
הקשר בין חג הביכורים ובין חג מתן תורה היה נפוץ כבר בימי הבית שני, ועד היום חג השבועות מציין את שניהם. הביכורים הם אירוע חקלאי החוזר מדי שנה, ואילו מתן תורה מאז ומתמיד נתפש כאירוע חד פעמי דרמטי, שיש לו השלכות נצחיות.
היום היהדות הרבנית חוגגת את חג השבועות בו' סיון. גרסאות אחרות של היהדות חגגו, וחוגגות אותו בזמנים אחרים.
כל הויכוח נסוב על הפסוק: 'וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃'
לדעת היהדות הרבנית השבת היא החג הראשון של פסח.
לדעת הבייתוסים והקראים הכוונה היא לשבת חול המועד פסח.
לדעת ביתא ישראל הכוונה היא ממרחת שביעי של פסח.
לדעת ספר היובלים (של כת מדבר יהודה) מדובר בשבת שלאחר שביעי של פסח.
נציין רק כי לשיטת ספר היובלים כל חגי ישראל חלים בימים קבועים בשבוע. חג הפסח חל תמיד ביום ד', וכך לפי שיטה זו חג השבועות יחול תמיד ביום א', ותמיד בטו' בסיון, כלומר באמצע החודש.
נשים לב שרוב החגים היהודיים (סוכות, טו בשבט, פורים ופסח) חלים בטו' בחודש.
אבל חג השבועות הוא גם חג מתן תורה, אז איך מצדיקים זאת בעלי ספר היובלים?
'ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו, וידבר אל משה לאמור. 'עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שני לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'.
ספר היובלים א ב'
זו כמובן לא גרסת המקרא לסיפור הזה, ולכן ניתן להניח שהיו לכת מדבר יהודה גרסאות אחרות במקצת לספר בראשית וספר שמות.
ומאידך גיסא, איך מצדיק התלמוד את התארוך שלנו לחג השבועות?
'רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי'
שבת פח עא
איזה בלגן!
כלומר ניתן אולי לאמר שריבוי השיטות לזמן מתן התורה המתבטא בהיסטוריה ובהווה של ארץ ישראל מבטא גם את גיוון הזמנים של הביכורים, ומאפשר לנו להבין את החשיבות של הזמן בדרכים שונות. גיוון זה לא התאפשר באף אחד מן המקומות שבו חיו וחיים יהודים מלבד ארץ ישראל.
כיף להיות יהודי בארץ ישראל!
חג מתן תורה
חג הביכורים
מובן שכאשר יהודי אינו חי בארץ ישראל, הוא לא מרגיש את זרימת הזמן הישראלית, ואת ההבדלים הניכרים בין השעורה המבשילה בראשית ניסן בנגב, ובין הענבים המבשילים בקיץ ובסתיו בגולן ובגליל העליון.
כאשר המשנה מנסה לקבוע גדרות לביכורים, היא מסבירה גם את התהליך שהחקלאי אמור לעבור בזמן הבשלת הפרות או הזרעים המוקדשים לביכורים, וגם לקבוע גדרות בזמן לכך. היא קובעת כי ניתן להביא ביכורים מחג השבועות ועד לחג הסוכות. כלומר בעצם השם של חג השבועות לא צריך להיות חג הביכורים, אלא חג ראשית הביכורים.
חג מתן תורה
הקשר בין חג הביכורים ובין חג מתן תורה היה נפוץ כבר בימי הבית שני, ועד היום חג השבועות מציין את שניהם. הביכורים הם אירוע חקלאי החוזר מדי שנה, ואילו מתן תורה מאז ומתמיד נתפש כאירוע חד פעמי דרמטי, שיש לו השלכות נצחיות.
היום היהדות הרבנית חוגגת את חג השבועות בו' סיון. גרסאות אחרות של היהדות חגגו, וחוגגות אותו בזמנים אחרים.
כל הויכוח נסוב על הפסוק: 'וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃'
לדעת היהדות הרבנית השבת היא החג הראשון של פסח.
לדעת הבייתוסים והקראים הכוונה היא לשבת חול המועד פסח.
לדעת ביתא ישראל הכוונה היא ממרחת שביעי של פסח.
לדעת ספר היובלים (של כת מדבר יהודה) מדובר בשבת שלאחר שביעי של פסח.
נציין רק כי לשיטת ספר היובלים כל חגי ישראל חלים בימים קבועים בשבוע. חג הפסח חל תמיד ביום ד', וכך לפי שיטה זו חג השבועות יחול תמיד ביום א', ותמיד בטו' בסיון, כלומר באמצע החודש.
נשים לב שרוב החגים היהודיים (סוכות, טו בשבט, פורים ופסח) חלים בטו' בחודש.
אבל חג השבועות הוא גם חג מתן תורה, אז איך מצדיקים זאת בעלי ספר היובלים?
'ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו, וידבר אל משה לאמור. 'עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שני לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'.
ספר היובלים א ב'
זו כמובן לא גרסת המקרא לסיפור הזה, ולכן ניתן להניח שהיו לכת מדבר יהודה גרסאות אחרות במקצת לספר בראשית וספר שמות.
ומאידך גיסא, איך מצדיק התלמוד את התארוך שלנו לחג השבועות?
'רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי'
שבת פח עא
איזה בלגן!
כלומר ניתן אולי לאמר שריבוי השיטות לזמן מתן התורה המתבטא בהיסטוריה ובהווה של ארץ ישראל מבטא גם את גיוון הזמנים של הביכורים, ומאפשר לנו להבין את החשיבות של הזמן בדרכים שונות. גיוון זה לא התאפשר באף אחד מן המקומות שבו חיו וחיים יהודים מלבד ארץ ישראל.
כיף להיות יהודי בארץ ישראל!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה