שיר לתחרות שירה גרועה של עשן הזמן
ואבא אמר לי בצדק לחיות,
לא ארק לרדוף ולא אשכוליות,
ברחוב לרוץ רק אחרי מוניות,
וכך את הכסף לחסוך לקניות.
ואבא אמר ששירה זה מסוכן,
ואבא אמר שחבל על הזמן,
הצדק נמצא אולי על ענן,
מה שבטוח הוא לא נמצא כאן.
ואבא אמר תוותר על שירה,
והוסיף ואמר: "מה יש? לא נורא!"
להכביר סתם מילים זו כלל לא גבורה,
לקלוע עדיף ישר למטרה.
ואם כבר, אמר, רק שירים די גרועים.
זה עדיף בהרבה על שירים רגועים,
והכי טוב ישר לדומם מנועים,
לדבר ממילא אנו כבר מנועים.
ואבא אמר לי בצדק לחיות,
לא ארק לרדוף ולא אשכוליות,
ברחוב לרוץ רק אחרי מוניות,
וכך את הכסף לחסוך לקניות.
הלינק הפעם הוא מעט מטעה, כי רק הבוקר תוכלו עוד לראות באירועי עשן הזמן את תחרות השירים הגרועים של עשן הזמן.
הנה שירו הגרוע של צחי גולדנברג - עוד אשוב אליך שירי הגרוע.
צפו לעוד שירים גרועים, ובאר שבעיים בהחלט בהמשך השבוע...
שִׁירִי הַגָּרוּעַ, עוֹד אֶחֱזֹר אֵלַי וְאֵלֶיךָ.
עוֹד אֶחֱזֹר לְאֶחָד, כִּי שְׁנֵינוּ אֶחָד.
אַדְבִּיקוֹ עוֹד בַּדֶּרֶךְ, אַדְבִּיק אֶת חֵלֵכָה.
שֶׁדְּבָרוֹ גָּרוּעַ כְּאַדַּרְתּוֹ – הַפְּלַגְיָאט.
שֶׁדְּבָרוֹ שַׁבְּלוֹנִי כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת.
וְצַוּוֹ שֶׁעוֹד לֹא הֻחְלַט.
לֹא אֶטְּשֶׁךְ הַשּׁוּרָה הַנֻּקְשָׁה וּמְגֻשֶּׁמֶת.
לֹא אַנִּיחֵךְ הַבְּשׂוֹרָה הַשְּדוּפָה וּמֻגְזֶמֶת.
שֶׁכָּל תָּג כְּחָצִיל. וְכָל קַו מְיֻתָּר.
וּבַיִת מִבַּיִת מַחֲלִיף אֲבוֹתָיו.
כִּי אֵין, לֹא הָיָה לִי בִּכְלָל מַה לּוֹמַר.
כִּי הֵן, זֶה הָיָה הַהוֹד שֶׁבַּשָּׁוְא.
כְּחֵן שֶׁל מָקָק, כְּסוֹד הָעַרְצָב,
שֶׁנִּרְסַס וְנִרְמַס
וְנִשְׁכַּח וְנִרְקָב.
לָכֵן, שִׁירִי, לֹא אֲזוּנְךָ עוֹד בְּפַת.
לָכֵן, נִירִי, לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ לְהַמְהֵם.
כִּי הֵן שִׁירִי דּוֹחֶה וּמְזַעֲזֵעַ.
כִּי הֵן מֵעִירִי לְמִי אִכְפָּת.
וּבְנֵי עִירִי יַאַטְמוּ אָזְנֵיהֶם.
וְנִירִי נוֹפֵחַ בָּהֶם.
וּסְתָוִי אָבִיב רוֹצֵחַ.
וְחָתוּם בְּדִמּוּי
גַּס וְצוֹלֵעַ.
קלי קלות
יותר קל לשנוא מאשר לאהוב,
לך תעשה מזה שיר טוב.
הרבה יותר קל לחמוד ולקנא,
מאשר לשוות מולך את השונה.
לברור בין שחור ולבן זה מסובך,
לכן אני שותק ערום כל-כך.
עכשיו אין מלים, נפסקה המנגינה,
לך תבנה מכל זה מדינה.
הרבה יותר קל לסבול בעצמך,
לדחות את הקץ בעזרת בדיחה.
יותר קל לשנוא מאשר לאהוב,
באמת לא יוצא מזה שיר טוב.
תנועת השמאל החדשה
תנועת השמאל החדשה רצתה לייסד את עצמה בבית דני
בשכונת התקווה,
ליד המגרש הביתי של בני יהודה.
על קיר המגרש הביתי של בני יהודה
יש כתובות המדברות נגד אלימות נגד נשים
ובדיחה.
אחד רצה להתחתן פעם.
אבל רק במגרש, ושהיא תלבש שמלה כתומה.
היא לא הסכימה.
אבל בית דני הוא מתנ"ס,
ולא יכול לקיים עצרות פוליטיות.
אז כולם נפגשו ב'צוותא' בצוותא,
סובבו הפינג'אן בין
הרבה פרצופים ישנים.
שיר על טילים
בארבע וחצי הלכתי בדרך מצדה
ויובל וינינה צפרו לי ועצרו ברמזור ודיברנו
ואז אזעקה ארוכה
וחניך אחד של השומר הצעיר הסתתר יחד אתי
בין הבניינים
ואחר כך הנהג אמר להם: "ברוכים הבאים לבאר שבע".
באחת עשרה וחצי בלילה ישבתי בשירותים
ואז אזעקה די קצרה
ולא יצאתי מהשירותים
כי זה היה מספיק מוגן.
ואחרי זה דיברתי עם לולי בלילה
כי הייתי צריך לדבר עם לולי בלילה
ולא היו עוד טילים
והרגשתי כל-כך
זנוח.
בפעם הראשונה שבה נכנסתי לעשן הזמן התאריך היה 30.1.2007. בפעם השנייה התאריך היה 31.1.2007. נדמה לי שכבר אז, בפעם השנייה, הצעתי לצחי, הבעלים ש...
