שירה, בתי הבכורה מסיימת היום את כיתה א'.
בשבוע שעבר הייתה מסיבת הסיום, בנושא בריאת העולם, היה מעניין, אבל זה לא העניין.
העניין הוא אתמול.
כמו בכל יום שני בשנה האחרונה בילינו אחר צהריים נעים, שירה נעם ואנוכי.
גילינו שהבריכה של גבעת זאב נפתחת היום (נלך בשבוע הבא), אחרי שנה וחצי של שיפוצים.
אכלנו ארוחת ערב מאוד מוקדמת, וקצת ברד, ואז נעם שהיה צמא ביקש שאלך להביא מים מהאוטו. אמרתי בסדר, ושירה אמרה שהם רק נכנסים לשנייה לחנות הספרים.
כשחזרתי מצאתי את שירה קוראת בגאווה ספר לאחת מחברות כיתתה.
הטקסט היה מנוקד וגדול, העלילה הייתה שובבה, והספר היה מאוייר בצורה פשוטה וצבעונית, אבל מאוד לטעמי.
ושירה פשוט קראה את כולו בקול רם.
ואז את השני, ואז את השלישי.
כך למדתי על זזה, על סיסי, על רולה רול (זה לא אותו דבר עם ניקוד...), וכן, גם על שודו.
ממש עכשיו למדתי מהלינק המצורף שהסדרה נקראת קסמים בלימוד הקריאה (שכחתי לציין שהספרים גם זולים להפליא, וכמו"ל אני לא מבין איך אפשר למכור ספרים בחנות בשלושה עשר שקלים...), ועלינו לפחות הקסם עבד.
שלום כיתה א'. שירה קוראת. אני מאוד שמח.
הסוף
ילדים הם שמחה, נשמות טהורות.
השבמחק