אך עד מהרה נוכחתי שקשה להתפרנס מלהיות מורה, אפילו במשרה מלאה, אפילו בבית ספר דמוקרטי.
במקביל היו לנו המון ישיבות רכזים בנוער תל"ם. התנועה לא ממש פעלה בשנים 1996-2002, וכך בסתיו 2002 הייתה פתאום המון אנרגיה.
כבוגר גרעין של נוע"ם (תנועת הנוער של התנועה המסורתית בישראל, נא לא לבלבל עם התנועה הרפורמית), ומדריך של עוד כמה גרעינים, שאלתי באחת מישיבות הרכזים את הרכז הארצי מה עושים בנוער תל"ם אחרי סוף כיתה י"ב. הרכז הארצי ענה לי שכרגע לא ברור, אבל כדאי לדבר על הנושא עם מנכ"ל התנועה. אמרתי לו שכדאי לנו להזדרז, כי אני רואה ששכבת י"ב היא מאוד חזקה, ושכבת י"א פחות, ואם לא נזדרז, נצטרך לחכות עוד שנה.
דיברתי עם הרכז של נוער תל"ם אי שם באמצע אוקטובר. בסוף אוקטובר נקראתי למשרדו של מנכ"ל התנועה שהודיע לי שהתנועה רוצה להקים מכינה קדם צבאית, האם אני רוצה לנהל?
לא ידעתי מה זו מכינה קדם צבאית, אבל הרעיון נראה לי מעניין, וחם, ואמרתי לו כן. גם המשכורת הייתה טובה.
טוב, מה אומר? התחלתי לגבש את הקבוצה, ובספטמבר 2003, ברחוב מגן אברהם ביפו התחילה לפעול המכינה למנהיגות יהודית מתקדמת.
איך היה במכינה? על כך בשבוע הבא....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה