כן, אני יודעת שהמילה פרייבט היא מטופשת וארכאית, אבל מה לעשות שאני אוהב את הצליל שלה...
מטרתו של פוסט זה היא להציג את תולדות חיי בקצרה דרך כלי תחבורה (לכל המודאגים, בקצרה כי ארצה אחרי כן אולי לכתוב פוסט על כל נושא בפירוט גדול יותר, לשמחתכם).
אז ככה: עד גיל 26, (שנת 1996), לא היה לי רכב פרטי, כלומר נסעתי בתחבורה ציבורית ובעיקר באוטובוסים. היו תקופות בחיי בגילים אלה שבהם התגאיתי בהיכרותי של קווי האוטובוס השונים של מדינתנו.
ב 1996 קנית סיטרואן AX (ראה בתמונה, שלי הייתה לבנה), והחזקתי בה כשלוש שנים.
בשנת 2000, קנינו (אני ואשתי הראשונה) טויוטה קורולה, ומכרתי אותה אחרי גירושינו בסוף 2007.
מאז אני נוסע בתחבורה ציבורית בעיקר, אך לעתים לוקח את המכונית של אמא שלי (הונדה אקורד היברידית).
בשל כל האמור לעיל, אני מחשיב את עצמי מבין בעיקר בתחבורה ציבורית, אבל גם מכיר את נושא הכבישים והרכב הפרטי בישראל לפחות במידה מסוימת...
נ.ב. למרות מה שכתבתי בשבוע שעבר, ניתן להגיע אל האתר העוסק בתכניות הפתוח של רכבת ישראל, רק שאין אליו הפנייה מן הדף הראשי. ניתן למשל להגיע אליו מן הדף הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה