קראתי היום כתבה בעיתון הארץ, ואני חייב לומר שהיא הרגיזה אותי. כותרת הכתבה הייתה: "בואו נדבר על המחיר: האם 10,000 מתים שווים 140 מיליארד שקל?
בואו נדבר שנייה על מה שעשיתי כאן. ציטטתי כותרת מהארץ, הפכתי אותה לקישור, והפניתי לאתר של עיתון הארץ. זה לא עלה לי כסף, זה לא לקח הרבה זמן, ועכשיו אתם יכולים לקרוא את כל הכתבה באתר של הארץ, ולהחכים.
כלומר רובכם לא יכולים לעשות את זה, כי האתר של הארץ סגור למי שאינו מנוי.
אז אפשר להגיד שעשיתי פעולה כלכלית מועילה, כי שיתפתי ידע, ואתם החכמתם, למרות שלא אני ולא אתם הרווחתם כסף מכך, או שאפשר למשל להגיד שאתר הארץ הפסיד עכשיו מלא כסף כי במקום שכולכם תעשו מנוי כדי לקרוא את הכתבה המחכימה הזאת קיבלתם ממני את הידע בחינם (סליחה, אבל אחרי קריאת הכתבה, אני לא חושב שיש בה הרבה תוכן מעבר למה שציטטתי כאן).
בערך אותו דבר עם הקורונה. מירב ארלוזורוב (הכתבת) מצטטת איזה מספר יפה של 140 מיליארד שקל, ומצטטת איזה נתון יפה של 10,000 מתים מן המחלה, כאילו שיש שני מצבי עולם אפשריים:
א. בכל העולם יש קורונה, ולמרות זאת אין אף טיפת נזק למשק הישראלי חוץ מ-10,000 מתים.
ב. משלמים 140 מיליארד שקל, והם לא מתים.
זה לא כל-כך פשוט. הרי גם אם טיסות היו נוחתות כאן חופשי, אני מניח שהיו באים פחות תיירים, וייתכן שגם המחשבה של אזרחי העולם כולו על ממשלה צינית שלא אכפת לה מחיי אזרחיה הייתה מזיקה לישראל בטווח הקצר או הארוך, או גם וגם.
גם אנשים חולים לא עובדים, וצריך מישהו שיטפל בהם. גם זה עולה כסף, גם במזומנים, וגם בכוח אדם שכולל הן בני משפחה, והן צוות רפואי.
מלבד כל זאת, אם כל אחד היה חושב שהוא אישית צריך לנהל את הסיכונים כי לממשלה לא אכפת ממנו, זה היה עלול להוביל לאנרכיה מסוגים שונים.
לצערי הרב אנחנו רואים חלק מזה בארצות הברית עכשיו.
עכשיו לגבי העלויות. אם אני לא יוצא למסעדה, ומשלם 200 ש"ח, אלא מכין ארוחה בבית שעלות המצרכים שלה הא 20 ש"ח, זה הפסד של 180 ש"ח למשק?
אם אני רציתי לקנות סנדלים לפני שבועיים, אבל לא הספקתי, ואקנה אותם רק בעוד חודש, זה הפסד למשק?
אם אני מורה (ואני מורה), וגם אני למדתי שימוש בכלים חדשים, וגם התלמידים שלי למדו, זה הפסד למשק?
בקיצור, אפשר להירגע קצת, לחשוב על חיי אדם, ולהבין שבטווח הארוך, דווקא אם מתנהגים בצורה מוסרית, אנושית וחומלת, השד אינו נורא כל-כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה